Hebrew sources for using a flashlight for Bedikat Chametz
Can one use a flashlight for Bedikat Chametz?
Using a torch
- שו"ת יחווה דעת חלק א סימן ד
שאלה: האם אפשר לקיים מצות בדיקת חמץ על ידי פנס חשמלי, או צריך להיות דוקא נר שעוה וכיוצא בו? תשובה: לכאורה יש מקום להחמיר, הואיל והלכה פסוקה היא (בפסחים ז ע"ב ובשלחן ערוך /א"ח/ סימן תל"ג), שאין בודקים את החמץ לאור האבוקה, והסכימו רוב האחרונים שאף בדיעבד אם בדק לאור האבוקה לא יצא ידי חובתו. וכמ"ש מרן החיד"א בברכי יוסף (סי' תל"ג סק"ו). ואור החשמל דומה לאבוקה, כמו שצידד בשו"ת ציץ אליעזר חלק א (סי' כ' סוף פרק י"א).ראה עוד בזה בדברי הגאון הראש"ל רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל בשו"ת משפטי עוזיאל (חאו"ח מה"ת, סי' ל"ד אות ב'). אולם לדעתי נראה שאין החשמל נידון כאבוקה. לפי מה שמבואר בספר תבואות שור (סי' ק"א סק"ה), שגדר אבוקה הוא שהפתילות חלוקות ואין נוגעות זו בזו, והשלהבת של כל אחת נוגעת בחברתה. אבל כשהפתילות נוגעות זו בזו, נחשב הכל כנר אחד ולא כאבוקה. וכן כתב המחצית השקל (יו"ד שם), בשם הכרתי ופלתי. וסיים, שהנר שלנו אע"פ שיש בו פתילות הרבה, אין לו דין אבוקה, שאם לא כן איך אנו לוקחים נר כזה לבדיקת חמץ, אלא ודאי שמכיון שהפתילות דבוקות זו בזו, נחשב הכל כנר אחד. ופוק חזי מאי עמא דבר. ע"ש.
- שו"ת ציץ אליעזר חלק א סימן כ פרק יא
י) אמנם אבל יש לי עוד בזה מקום ספק שאינו נוגע כלל להשיטות הנ"ל, והוא. שהרי אור החשמל שבזכוכית הולך סביב סביב ואינו יוצא רק מחוט אחד זקוף כפתילה (כך ראיתי שכן הוא רוב הזכוכיות), וא"כ אולי נחשב אור זה כאבוקה, והרי הרמ"א /או"ח/ (בסי' תרע"א סעי' ד') פוסק שאפי' בנרות של שבת ויו"ט יזהרו שלא לעשותן כמדורה, וצ"ע כעת, ועיין עוד מזה בסוף פרק הבא בע"ה.
- אנציקלופדיה תלמודית כרך ב, [בדיקת חמץ] עמוד שמח טור 1
האור. אין בודקים את החמץ לא לאור החמה ולא לאור הלבנה, אלא לאור הנר146, מפני שאור הנר יפה לבדיקה147. והסמיכו חכמים לפסוקים, שנאמר: שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם148, ובמציאה צריכים חיפוש, שנאמר: ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא149, וחיפוש הוא בנר, שנאמר: בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות150, ונאמר: נר ה' נשמת אדם חפש כל חדרי בטן151, לא יבדוק לאור החמה אלא לאור הנר153 וכן אין בודקים לאור האבוקה156, לפי שאינו יכול להכניסה לחורים ולסדקים כמו נר, ועוד שהאבוקה אורה לאחריה והאדם האוחזה בודק לפניו, ועוד שמתירא שלא יבעיר את הבית ואין לבו יפה על הבדיקה, עוד שאור האבוקה דולק בקפיצות ואינו נמשך.
nooks and crannies
- אמנם הרה"ג הלל פוסק בשו"ת הלל אומר (חאו"ח סי' רל"א) יצא לידון לאסור בדיקת חמץ על ידי פנס חשמלי מטעם שאמרו בגמרא (פסחים ח ע"א) שהאבוקה אי אפשר להכניסה לחורים ולסדקים, וא"כ גם במנורת חשמל הרי אי אפשר להכניסה לחורים ולסדקים. אולם באמת בפנס חשמלי המיטלטל ויכול להובילו עמו לאן שירצה ולבדוק בו בחורים ובסדקים, לא שייך טעם זה לאסור. וכן מה שכתב בשו"ת הלל אומר שם, שהטעם שאמרו בגמרא לגבי האבוקה, מפני שהוא נבעת ומתיירא שלא יבעיר את הבית, ואין דעתו על הבדיקה כראוי, שייך גם לגבי חשמל, שהוא טרוד בבדיקתו, מפני שחושש פן יקבל זרם ויסתכן, ולא יבדוק יפה. הנה בפנס חשמלי המופעל על ידי סוללה, בודאי שאין לחוש להטרדה כלל. ואפילו בפנס חשמלי המופעל על ידי חוטי חשמל, אין לחוש כלל להטרדה, כשמשתמשים על פי כללי הזהירות המקובלים, (שאין ידיו רטובות במים וכדומה), ובפרט כיום שחוטי החשמל מצופים בחומר בידוד, באופן שהנוגע בהם מוגן מקבלת זרם, לפיכך אין מקום להחמיר כלל.
Glass partition
- אלא שעדיין היה מקום להחמיר בזה על פי מה שכתב המגן אברהם (סי' תל"ג סק"ד), שאע"פ שהבודק ביום י"ד, מותר לו לבדוק כנגד הארובה שבחדר, וכן נגד החלון, מכל מקום חלון שיש בו מחיצת זכוכית אסור לבדוק כנגדו. ע"כ. וכן הסכימו האליה רבה והחק יעקב והבאר היטב והמשנה ברורה שם. לפי זה גם הזכוכית של נורת החשמל תהיה מפסקת כמחיצה של זכוכית. אולם בברכות (כה ע"ב) אמרו, ערוה בעששית אסור לקרות קריאת שמע כנגדה, שהתורה אמרה ולא יראה בך ערות דבר, והרי היא נראית. משמע שאין העששית נחשבת כמחיצה, הואיל והיא שקופה וצלולה, ונחשבת כראיה גמורה לכל דבר. וכן פסק בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' רע"ד), שהרואה פני זקן דרך עששית, חייב לקום מפניו, שראיה גמורה היא. וכן העלה בשו"ת שבות יעקב ח"א (סי' קכ"ו). ע"ש. והגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת (תליתאה סי' סו), נשאל, אם מותר לשחוט בלילה לאור העששית, (לאמפ /מנורה, עששית/), והשיב להתיר, ושאין זה דומה למה שכתב המגן אברהם בדין בדיקת חמץ לאסור, ששם צריך לבדוק בחורים ובסדקים, ואין האור הנכנס דרך החלון מאיר בחורים ובסדקים. אבל כאן יוכל לראות כל מעשה השחיטה כדת וכדין לאור הנר שבעששית. ע"ש. ולפי זה גם בנידון שלנו שיכול להכניס את הפנס לתוך החורים והסדקים, יש להקל. ומכל שכן לפי מה שכתב הגאון מהרש"ם בספר דעת תורה (סי' י"א סק"ג), שמותר לשחוט לאור מנורת נפט, כי החוש מעיד שאור המנורה מאיר על ידי זכוכית יותר משני נרות. וסיים, שמצא בכתבי הגאון בעל דעת קדושים, שכתב, שהמגן אברהם שאסר לבדוק החמץ כנגד החלון שיש בו מחיצת זכוכית, לא דיבר אלא רק בזכוכית שהיתה בזמנים הקודמים לנו, שלא היתה צלולה וזכה, אבל בזכוכית של זמנינו יש להקל גם לענין בדיקת חמץ. ע"כ.
The need for a "ner", also with regard to shabbat
- אמנם לפי מה שכתב הגר"ש גרינפלד בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' ק"ז), אין על החשמל תורת נר כלל, שהרי אין שם שלהבת, ומכיון שאנו מברכים על הדלקת הנרות של שבת להדליק נר של שבת, אין יוצאים ידי חובת הדלקת הנרות בחשמל. ע"ש. ולפי זה גם לענין מה ששנינו (בריש פסחים) אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר, אין החשמל בכלל. אבל באמת דבריו תמוהים, וכבר הסכימו האחרונים שהבערת החשמל בשבת יש בה איסור הבערה מן התורה. צא ולמד ממה שכתב בשו"ת נחלת שמעון אמוראי (סי' ט"ו), שהגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל היה מברך במוצאי שבת בורא מאורי האש על אור החשמל. (והעלה שם שהוא אש גמור). גם הגאון רבי אברהם יעקב ניימרק באשל אברהם על חולין (בפירות גינוסר סי' כא), העיר כן על הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל שהיה מהדר לברך בורא מאורי האש על אור החשמל, לאשר ולקיים שאור החשמל הוא אש גמור, והמדליק חשמל בשבת עובר על לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת [אלא שבמקום אחר כתבנו שיש לחוש לדברי המשנה ברורה בביאור הלכה (סי' רצ"ח), והגאון רבי יוסף חיים בבן איש חי, שאין לברך במוצאי שבת אלא על אור גלוי (כענין האש של אדם הראשון, בפסחים נד ע"א) ולכן אין לברך בורא מאורי האש על אור החשמל]. ובעצם הדבר אם יוצאים ידי חובת הדלקת הנרות של שבת במנורת חשמל, כבר העלה הגאון רבי יצחק שמלקיס בשו"ת בית יצחק (חיו"ד סי' ק"כ), שיוצאים בו ידי חובה. והובאו דבריו באחרונים. ואם כן גם לענין בדיקת חמץ יש להתיר.וכן העידו לי מגידי אמת בשם הגאון מופת הדור החזון איש, שהורה כן להלכה ולמעשה. ולכן, הגם שמצוה מן המובחר לבדוק בנר של שעוה, וכמו שכתב בספר ארחות חיים (הלכות בדיקת חמץ אות ח') בשם הראב"ד, ובפרט שהיא מצוה חביבה הבאה משנה לשנה, שראוי לעשותה כמנהג אבותינו בדחילו ורחימו, אולם במקום הצורך שקשה עליו להשיג נר שעוה, אפשר להתיר בדיקת החמץ בברכה על ידי פנס חשמלי.