Talk:Simchat Yom Tov
What is the source for having bread on Yom Tov?
1. Rosh - simchat yom tov
רא"ש מסכת ברכות פרק ז ס' כג משמע הכא דביו"ט לא סגיא דלא אכל פת דבר שצריך לברך אחריו בהמ"ז וקשה דבפ"ב דסוכה (דף כז א) קאמר גבי מתני' דקאמר אמר ר' אליעזר י"ד סעודות חייב לאכול בסוכה דטעמא דר"א תשבו כעין תדורו מה דירה אחת ביום ואחת בלילה אף סוכה כן ורבנן דאמרי אין לדבר קצבה סברי כדירה מה דירה אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל אף סוכה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל ועל כרחך היינו לא אכיל פת כלל דאי אכיל חייב לאכול בסוכה הלכך הא דקאמר הכא יו"ט דלא סגי דלא אכיל היינו דוקא בליל יו"ט הראשון(ה) של פסח וליל יו"ט ראשון של חג הסוכות והא דקאמר בפ"ב דביצה (דף טו ב) ובפרק אלו דברים בפסחים (דף סח ב) גבי יו"ט חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לביהמ"ד דברי ר' יהושע אפשר בבשרא ופרי דאין בהם בהמ"ז ומיהו קשה דמשמע יו"ט דומיא דר"ח ור"ח דוקא ביום דאלו בלילה(ו) אפי' בתפלה אין מחזירין אותו דאין מקדשין החדש בלילה הלכך נראה לרבינו יהודה דחייב(ז) אדם לאכול פת ביו"ט משום שמחה משום חלקהו חציו לאכילה ועיקר אכילה הוא לחם והא דאמרי' בסוכה מכאן ואילך רשות דאי בעי לא אכיל הכי קאמר רשות משום סוכה ולעולם חובה היא משום שמחת יו"ט
2. Ritva, Mordechai - chatzi lachem
חידושי הריטב"א מסכת סוכה דף כז עמוד א אלמא כולהו יום טוב בני חזרה משום דלא סגיא דלא אכיל פת וחייב בהם בסעודה ולחם משנה כשבת וחציו לה' וחציו לכם כדאיתא בי"ט (ט"ו ב'), ואפילו רבי אליעזר לא פטר אלא בשכולו לה' ובעצרת הכל מודים שכולו לכם
מרדכי מסכת ביצה פרק יום טוב מר בריה דרבינא [רמז תרסט] הוי יתיב בתעניתא כוליה שתא כו' כתב רבינו אבי העזרי נ"ל דס"ל כר"א דאמר או כולו לה' או כולו לכם אבל אנן קי"ל כר' יהושע דדריש חציו לה' וחציו לכם הלכך אסור להתענות והכי אמרי' פ"ג שאכלו
חידושי הרא"ה מסכת ברכות פרק ז - שלושה שאכלו ואיכא מאן דאמר דכי אמרינן דבימים טובים לא סגיא דלא אכיל פת, הינו בלילה הראשון של פסח דאמרינן דהכתוב קבעו חובה מדכתיב בערב תאכלו מצות, ולילה הראשון של סוכות כדדרשינן התם בסוכה דגמרינן חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות, הא אידך רשות וכיון דכן אי טעה בברכת המזון לא הדר, וליתה דודאי בכלהו ימים טובים חייב אדם לאכול בהן פת וחייב בסעודה וחייב בלחם משנה כשבת וחציו לה' כלומר לשנות וחציו לכם כלומר לאכילה כדאיתא ביום טוב, ואפילו ר' אליעזר לא פטר, פי' מאכילה אלא כשכלו לה' כלומר כשהוא שונה
3. Ran - mdin yom tov
הר"ן על הרי"ף מסכת סוכה דף יב עמוד ב ודאי אי בעי לא אכיל פת דמיחייב בבהמ"ז קאמרי' ומינה דשבתות וי"ט לא סגיא דלא אכיל פת ודוחק הוא לומר דכי אמרי' התם בשבתות וי"ט מחזירין אותו היינו דוקא בלילי יו"ט (האחרון) [הראשון] של פסח ושל סוכות כמו שדחקו זה בתוס' דהא סתמא קתני התם שבתות וי"ט דלא סגיא דלא אכיל ומשמע דבכולהו קאמר לפיכך נראה דמה שחדש הכתוב בלילי יו"ט הראשון של פסח מדכתב בערב תאכלו מצות היינו לחייבו בדין מצה ראויה דאילו מדין יו"ט יוצא בכל שהוא פת אפי' במצה עשירה וביו"ט הראשון של סוכות גמרינן נמי דמיחייב לאכול שיעור שהוא חייב לאכול בסוכה דאילו מדין יו"ט סגי ליה לאכול כביצה עראי חוץ לסוכה וגמרינן מחג המצות דמיחייב לאכול שיעור המחויב לאכול בסוכה ולפיכך נראה שהוא חייב לאכול יותר מכביצה אלא שי"א כך דכיון דגמרינן מחג המצות לגמרי גמרינן מיניה מה התם בכזית אף הכא בכזית ואע"ג דבשאר ימות החג כזית עראי הוא ורשאי לאכלו חוץ לסוכה אפ"ה בלילה הראשון כיון שהכתוב קבעו חובה לאכלו בסוכה עשאו אכילת קבע. ואחרים אומרים דלהכי גמרינן לילי יו"ט הראשון של חג מחג המצות לומר שאפילו ירדו גשמים חייב לאכול בסוכה אע"ג דמפטר בה בשאר יומי
בית הבחירה (מאירי) מסכת סוכה דף כז עמוד א
ושמא תאמר ובלילי יום טוב מיהא מה הוצרכנו לגזרה שוה והא ביום טוב אי אפשר בלא פת וכמו שביארנו במסכת ברכות שאם טעה ולא הזכיר של יום טוב בברכת המזון מחזירין אותו מפני שאי אפשר לו בלא פת וא"כ מה הוצרכנו בפסח לקביעות חובה לילה הראשון מן המקרא ובחג לגזרה שוה שבו ואף למחרתו הואיל ויום טוב הוא על כל פנים צריך הוא לאכול פת שהתענית ביום טוב איסורו איסור תורה ומדין שמחה
ושמא תאמר לילה ראשונה תורה שהכתוב קבעו חובה למצה ואף לסוכה מגזרה שוה אבל מחרתו כל שאינו מתענה אין חובת אכילתו בפת אלא מדברי סופרים ועל זו אמרו שחוזר בברכה אם שכח ולא אמרו דיו בפירות אלא בראש חודש וחול המועד שאסור בתענית של אבל וצער אא"כ אוכל פירות לצאת מכלל תענית א"כ מדברי סופרים מיהא יתחייב אף למחרתו שהוא יום טוב בין בפסח בין בסוכות נראה לי שמ"מ למחרתו אפשר לפת בלא סוכה ובלא מצה בחג באכילת עראי ובפסח בבצקות של גוים וגדולי הראשונים תירצו בה שיום טוב של סוכה יצא מכלל זה ומטעם תשבו כעין תדורו ומ"מ לענין מצה לא תירצו בה כלל
ויש לתרץ בה שאלמלא גזרה שוה לא היו חייבים בו בפת מתורת סוכה אלא מתורת יום טוב ועכשיו חייבים בו מתורת יום טוב ומתורת סוכה ולעבור עליו בשתים או שמא לא נתחייב מתורת יום טוב אלא כדי שלא יעבור יו"ט בתענית ואם נזדמן שאכל ערב יו"ט בכדי שהוא שבע אין עליו חובה לאכל בליל כניסת יום טוב עד למחרתו ומתורת סוכה ומצה חייב בלילה
4. Rashba, (Rambam) - no chiyuv to have bread
בית יוסף אורח חיים סימן קפח וכתב הרשב"א (סוכה כז. ד"ה הא) ומינה שמעינן דהא דאסיקנא דשבתות וימים טובים דעל כרחך אכיל מחזירין אותו הני מילי לילה הראשונה של יום טוב דוקא שהיא חובה באכילת פת דגמרינן לה מלילה הראשון של פסח הא כולהו שאר עונות דיום טוב ואפילו דיום טוב הראשון אין מחזירין אותו דאי בעי לא אכיל פת וכן כתבו התוספות בפרק הישן (סוכה כז. ד"ה אי)
בית יוסף אורח חיים סימן קפח ורבינו ירוחם כתב בנ"ח ח"ב (נז ע"ג) דנראה מדברי הרמב"ם (סוכה פ"ו ה"ז) ורש"י (סוכה כז. ד"ה במיני תרגימא) שאע"פ שחייב לאכול בשבעת ימי החג י"ד סעודות אחת ביום ואחת בלילה יכול להשלימן בפירות
ביאור הלכה סימן קפח אבל שתי סעודות הראשונות בודאי חייב בפת לכו"ע דהא כתיב וקראת לשבת ענג ואין ענג בלא פת [הרשב"א בחידושיו]
Achronim
See Rabbi Akiva Eiger 1 and Shagat Aryeh 69
ברכת ה' ח"ב ד' שנו לר' משה לוי ומרן הב"י שם כתב שכ"כ הרמב"ם והסמ"ג ושזהו דין פשוט שהרי אפי' לכתחילה א"צ להזכיר והיאך אפשר לומר דצריך לחזור ע"ש וכ"פ הרמ"א בהג"ה שם ס"ד וצריך לומר דס"ל לכל הנך רבוותא שאין חיוב לאכול פת בפורים שחיוב אכילת פת בסעודה אינו מצד שמחה אלא מצד כבוד וחשיבות שסעודה שאוכל בה פת היא סעודה מכובדת וחשובה ובשבת ויום טוב חייבים לאכול פת מצד כבוד ועונג שבת שנאמר וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד ויו"ט בכלל שבת כמ"ש הרמב"ם פ"ו מהל' יו"ט הל' טז וז"ל כשם שמצוה לכבד שבת ולענגה כך כל ימים טובים שנאמר לקדוש הי מכובד וכל ימים טובים נאמר בהם מקרא קדש עכ"ל אבל פורים אין בו קדושה ואינו בכלל ימים טובים במ"ש בגמ' מגילה יום טוב לא קבלו עלייהו ע"ש ואע"פ שמצוה לשמוח בפורים מ"מ סגי בבשר ויין ושאר מטעמים המשמחים ואייצ לאכול פת דלא גרע מחול המועד שאין חיוב לאכול בו פת אע"פ שצריך לשמוח בו מן התורה שנאמר ושמחת בחגך כמ"ש הרמב"ם פ"ו מהל' יו"ט הל' יז והיינו משום שאכילת פת אינה מצד שמחה אלא מצד כבוד וחשיבות ולכן אם לא אמר ועל הנסים בבהמייז בסעודת פורים אפי' שלא סעד סעודה אחרת קודם לכן אין מחזירין אותו וכן הסביר בשו"ת הגאון רעייא בהשמטות לסימן א ומ"ש הרא"ש פרק שלשה שאכלו סימן כג לאכול בשם רבנו יהודה שחייב אדם לאכול פת ביוייט משום שמחהי' וכ"כ בתוספות הרא"ש שם נראה שאין כוונתו משום מצות ושמחת בחגך אלא משום מצות עונג יום טוב וכן מוכח מדברי התוס' ברכות מט שכתבו בשם רבנו יהודה שחייב אדם לאכול פת ביו"ט בשביל יום טוב ולא כתבו משום שמחה ע"ש וכ"כ הריטב"א והמאירי והרין סוכה כז והרא"ה שם ובברכות מט וכן עיקר