1,988
edits
Chukot Akum: Difference between revisions
From Halachipedia
no edit summary
m (Protected "Chukat Akum" ([edit=autoconfirmed] (indefinite) [move=autoconfirmed] (indefinite))) |
MordechaiD (talk | contribs) No edit summary |
||
| (10 intermediate revisions by one other user not shown) | |||
| Line 1: | Line 1: | ||
There is a Torah prohibition to imitate the ways of the non-Jews, in their dress<ref>A explicit source about not wearing the clothing of the non-Jews is Tzefanya's rebuke of Bnei Yisrael (Tzefanya 1:8). Additionally, Bnei Yisrael were saved from Egypt partially because they didn't wear the clothing of the Egyptians (Pesikta Zutrata Shemot 6 and 12).</ref>, gatherings, and practices based on the Pasuk "ובחוקותיהם לא תלכו". <ref>Vayikra 18:3, Rambam (Sefer HaMitzvot Lav no. 30), Sefer HaChinuch (n. 262)</ref> | |||
==Applications== | |||
# Decorating the shul for [[Shavuot]]: See the [[Shavuot]] page. | |||
# Thanksgiving: see Igrot Moshe (EH 2:13, YD 4:11:4, and YD 8:12), Mishna Halachot’s 10:116. [http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/739399/Rabbi_Aryeh_Lebowitz/Ten_Minute_Halacha_-_Thanksgiving_Celebrations Rabbi Aryeh Lebowitz on yutorah.org] Rav Schachter in Nefesh HaRav p. 231 cites Rav Soloveitchik as holding that it is permitted to have a thanksgiving meal. [https://www.torahanytime.com/#/lectures?a=43308 Rav Dovid Yosef (Hilchot Shavuot on TorahAnytime.com)] mentions that it is a problem to have a thanksgiving meal. Pachad Yitchak (Igrot pg 199) holds that it is a problem to celebrate thanksgiving. | |||
# Doctors wearing the white coat: see Rama YD 178:1 based on Maharik 88 who holds that there's only a prohibition of following the nonsensical ways of the non-Jews. | |||
# Graduates wearing caps and gowns: discussion on [http://lookstein.org/lookjed/read.php?1,2306,2320 lookstein.org] | |||
# Body piercings: see the [[Tattoos & Body Piercing]] page. | |||
# Chanuka gelt: [[Minhagim_of_Chanukah#Chanuka_Presents]] | |||
==Sugya that brings out some of the issues== | ==Sugya that brings out some of the issues== | ||
# כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו: <ref> ויקרא פרק יח פסוק ג </ref> | # כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו: <ref> ויקרא פרק יח פסוק ג </ref> | ||
| Line 25: | Line 34: | ||
##באלו שנקראו תיאטרון שעושין שם ענייני שחוק, וכן איצטדיון, שהם המקומות שמשחקין ספארט, לא שייכי בהו עניין ובחוקותיהם לא תלכו (ויקרא קדושים י"ח י"ג), דהוא דווקא כשהוא חוק להעכו"ם לעשות איזה דבר בעלמא, אף כשאין זה מחוקי הע"ז שלהם, אבל עכ"פ הם ענייני חוקים שהנהיגו ביניהם - לא רק דברים של פריצות אלא אף דברים בעלמא - שלא ידוע טעם, כדאיתא ברמ"א יו"ד סימן קע"ח סעיף א'. ואין כוונת הרמ"א במש"כ או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ ע"ז מאבותיהם, שהוא ספק, אלא שהוא בדין ודאי. דמאחר דאין טעם נגלה ומובן, יש לנו לתלות שהוא עניין מחוקי עבודה זרה. אבל כשאיכא טעם למה שעושין, כהא דאיצטדינין וכרקום שאיתא בע"ז דף י"ח ע"ב שהוא לליצנות, ליכא בזה משום ע"ז, אף שהוא דבר אסור מצד איסור ליצנות, וכל ההולך שם עובר באיסור מושב לצים ובביטול תורה - לא רק על זמן זה - אלא שגורם לו להיות בטל לגמרי מתורה כמפורש שם. וכ"ש בתיאטרון הנמצא כעת במדינתנו, וכן האיצטדיון של משחקי ספארט, ואף במדינות אחרות, דעושין זה סתם אינשי מהנכרים שבעיר שלא שייכי כלל לעניני ע"ז. וכמדומני שהכומרים דאמונת הנוצרים, שהיא עתה אמונת רוב אוה"ע, נמי לא ניחא להו עניני תיאטראן ואיצטדיון. וגם לא ניחא בזה לאנשי אמונת המוחמדים שהוא אמונת מדינות טערקיי וכל מדינות ערב. שא"כ רוב המדינות שבהן נמצאים תיאטריאות ואיצטדיאות לא שייכי כלל לאמונתם, שוודאי לא שייכי להלאו דובחוקותיהם לא תלכו, אלא הם מאיסור ליצנות וביטול תורה. וגם עוד איסור גדול יש דמגרי יצה"ר של עריות בנפשיה דרובן הם דברי ניבול פה והסתה לעריות<ref> 12 שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ד סימן יא </ref> | ##באלו שנקראו תיאטרון שעושין שם ענייני שחוק, וכן איצטדיון, שהם המקומות שמשחקין ספארט, לא שייכי בהו עניין ובחוקותיהם לא תלכו (ויקרא קדושים י"ח י"ג), דהוא דווקא כשהוא חוק להעכו"ם לעשות איזה דבר בעלמא, אף כשאין זה מחוקי הע"ז שלהם, אבל עכ"פ הם ענייני חוקים שהנהיגו ביניהם - לא רק דברים של פריצות אלא אף דברים בעלמא - שלא ידוע טעם, כדאיתא ברמ"א יו"ד סימן קע"ח סעיף א'. ואין כוונת הרמ"א במש"כ או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ ע"ז מאבותיהם, שהוא ספק, אלא שהוא בדין ודאי. דמאחר דאין טעם נגלה ומובן, יש לנו לתלות שהוא עניין מחוקי עבודה זרה. אבל כשאיכא טעם למה שעושין, כהא דאיצטדינין וכרקום שאיתא בע"ז דף י"ח ע"ב שהוא לליצנות, ליכא בזה משום ע"ז, אף שהוא דבר אסור מצד איסור ליצנות, וכל ההולך שם עובר באיסור מושב לצים ובביטול תורה - לא רק על זמן זה - אלא שגורם לו להיות בטל לגמרי מתורה כמפורש שם. וכ"ש בתיאטרון הנמצא כעת במדינתנו, וכן האיצטדיון של משחקי ספארט, ואף במדינות אחרות, דעושין זה סתם אינשי מהנכרים שבעיר שלא שייכי כלל לעניני ע"ז. וכמדומני שהכומרים דאמונת הנוצרים, שהיא עתה אמונת רוב אוה"ע, נמי לא ניחא להו עניני תיאטראן ואיצטדיון. וגם לא ניחא בזה לאנשי אמונת המוחמדים שהוא אמונת מדינות טערקיי וכל מדינות ערב. שא"כ רוב המדינות שבהן נמצאים תיאטריאות ואיצטדיאות לא שייכי כלל לאמונתם, שוודאי לא שייכי להלאו דובחוקותיהם לא תלכו, אלא הם מאיסור ליצנות וביטול תורה. וגם עוד איסור גדול יש דמגרי יצה"ר של עריות בנפשיה דרובן הם דברי ניבול פה והסתה לעריות<ref> 12 שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ד סימן יא </ref> | ||
==Sources== | ==Sources== | ||
<references/> | <references/> | ||
[[Category: Ritual Practices]] | |||
[[Category:Yoreh Deah]] | |||
