How a Person Should Conduct Himself
Kitzur SA 31:1 [Im Yirtzeh Hashem, I will edit this] סעיף א אמרו רבותינו זכרונם לברכה איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה. בכל דרכיך דעהו. פרוש שאפלו בדרכיך שאתה עושה לצרך גופך, דע את ה', ועשה את הדברים לשמו יתברך. כגון, האכילה, והשתיה וההליכה, והישיבה, והשכיבה, הקימה, והתשמיש והשיחה, כל צרכי גופך, יהיו כלם לעבודת בוראך, או לדבר הגורם לעבודתו סעיף ב אכילה ושתיה, כיצד. אין צריך לומר שלא יאכל וישתה דברים האסורים, חס ושלום אלא גם בדברים המתרים, והיה צמא ורעב, אם ואכל ושתה להנאתו, אינו משבח, אלא יתכון באכילתו ושתיתו, שיהיה לו כח לעבודת הבורא. לפיכך לא יאכל כל שהחך מתאוה לו, ככלב וחמור אלא יאכל דברים המועילים וטובים לבריאות הגוף. ויש אנשי מעשה, שקדם אכילה אומרים: הנני רוצה לאכל ולשתת, כדי שאהיה בריא וחזק לעבודת הבורא יתברך שמו סעיף ג הישיבה והקימה וההליכה כיצד. אין צריך לומר שלא ישב במושב לצים, ושלא לעמד בדרך חטאים, ושלא לילך בעצת רשעים. אלא אפלו לישב בסוד ישרים, ולעמד במקום צדיקים, ולילך בעצת תמימים, אם עשה להנאת עצמו, להשלים חפצו ותאותו, אין זה משבח, אלא יעשה לשם שמים. ומכל מקום, גם אם אי אפשר לו לכון לשם שמים דוקא, אל ימנע את עצמו מדברים אלו, כי מתוך שלא לשמה יבא לשמה סעיף ד שכיבה, כיצד. אין צריך לומר בזמן שיכול לעסק בתורה ובמצות, אם מתגרה בשינה לענג את עצמו, שאינו ראוי לעשות כן, אלא אפלו בזמן שהוא יגע, וצריך לישן כדי לנוח מיגיעתו, אם עשה להנאת גופו אינו משבח, אלא יתכון לתת שנה לעיניו, ולגופו מנוחה לצרך בריאת גופו, ושלא תטרף דעתו בתורה, מחמת מניעת השנה סעיף ה תשמיש, כיצד. אין צריך לומר שלא יעבר עברה, חס ושלום, אלא אפלו בעונה האמורה בתורה, אם עשה להנאת גופו, או להשלים תאותו, הרי זה מגנה. ואפלו אם נתכון כדי שיהיו לו בנים, שישמשו אותו וימלאו מקומו, אינו משבח. אלא יתכון שיהיו לו בנים לעבודת בוראו או שיתכון להברות את גופו, ולקים מצות עונה כאדם הפורע את חובו Top of Page - ראש העמוד כו כסלו סעיף ו השיחה כיצד. אין צריך לומר לספר לשון הרע או רכילות וליצנות וסכלות פה, חס ושלום, אלא אפלו לספר בדברי חכמים, צריך שתהא כונתו לעבודת הבורא, לדבר המביא לעבודתו סעיף ז וכן כשהוא עוסק במשא ומתן, או במלאכה להשתכר בה, לא יהא בלבו לקבץ ממון בלבד, אלא יעשה כדי שיהיה לו לפרנס בני ביתו, ולתת צדקה ולגדל בניו לתלמוד תורה. כללו של דבר, חיב אדם לשום עיניו ולבו על דרכיו, ולשקל כל מעשיו במאזני שכלו. וכשרואה דבר שיבא לידי עבודת הבורא יתעלה יעשהו, ואם לאו לא יעשהו. ומי שנוהג כן, נמצא עובד את בוראו כל ימיו, אפלו בשעת שבתו וקומו והלוכו ובשעת משאו ומתנו, ואפלו באכילתו ושתיתו אפלו בתשמישו ובכל צרכיו. ועל ענין זה צוו רבותינו זכרונם לברכה ואמרו וכל מעשיך יהיו לשם שמים. ובדרך הזה זקף רבנו הקדוש אצבעותיו למעלה בשעת מיתתו ואמר, גלוי וידוע לפניך שלא נהניתי מהם אלא לשם שמים - או"ח סימן רל"א ורמב"ם פרק ג
