Anonymous

Hebrew sources for using a flashlight for Bedikat Chametz: Difference between revisions

From Halachipedia
This page was originally posted by Raymond Sultan but it was moved to this page.
(Created page with 'Can one use a flashlight for Bedikat Chametz? ==Using a torch== # שו"ת יחווה דעת חלק א סימן ד שאלה: האם אפשר לקיים מצות בדיקת …')
 
(This page was originally posted by Raymond Sultan but it was moved to this page.)
 
Line 14: Line 14:
#אלא שעדיין היה מקום להחמיר בזה על פי מה שכתב המגן אברהם (סי' תל"ג סק"ד), שאע"פ שהבודק ביום י"ד, מותר לו לבדוק כנגד הארובה שבחדר, וכן נגד החלון, מכל מקום חלון שיש בו מחיצת זכוכית אסור לבדוק כנגדו. ע"כ. וכן הסכימו האליה רבה והחק יעקב והבאר היטב והמשנה ברורה שם. לפי זה גם הזכוכית של נורת החשמל תהיה מפסקת כמחיצה של זכוכית. אולם בברכות (כה ע"ב) אמרו, ערוה בעששית אסור לקרות קריאת שמע כנגדה, שהתורה אמרה ולא יראה בך ערות דבר, והרי היא נראית. משמע שאין העששית נחשבת כמחיצה, הואיל והיא שקופה וצלולה, ונחשבת כראיה גמורה לכל דבר. וכן פסק בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' רע"ד), שהרואה פני זקן דרך עששית, חייב לקום מפניו, שראיה גמורה היא. וכן העלה בשו"ת שבות יעקב ח"א (סי' קכ"ו). ע"ש. והגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת (תליתאה סי' סו), נשאל, אם מותר לשחוט בלילה לאור העששית, (לאמפ /מנורה, עששית/), והשיב להתיר, ושאין זה דומה למה שכתב המגן אברהם בדין בדיקת חמץ לאסור, ששם צריך לבדוק בחורים ובסדקים, ואין האור הנכנס דרך החלון מאיר בחורים ובסדקים. אבל כאן יוכל לראות כל מעשה השחיטה כדת וכדין לאור הנר שבעששית. ע"ש. ולפי זה גם בנידון שלנו שיכול להכניס את הפנס לתוך החורים והסדקים, יש להקל. ומכל שכן לפי מה שכתב הגאון מהרש"ם בספר דעת תורה (סי' י"א סק"ג), שמותר לשחוט לאור מנורת נפט, כי החוש מעיד שאור המנורה מאיר על ידי זכוכית יותר משני נרות. וסיים, שמצא בכתבי הגאון בעל דעת קדושים, שכתב, שהמגן אברהם שאסר לבדוק החמץ כנגד החלון שיש בו מחיצת זכוכית, לא דיבר אלא רק בזכוכית שהיתה בזמנים הקודמים לנו, שלא היתה צלולה וזכה, אבל בזכוכית של זמנינו יש להקל גם לענין בדיקת חמץ. ע"כ.  
#אלא שעדיין היה מקום להחמיר בזה על פי מה שכתב המגן אברהם (סי' תל"ג סק"ד), שאע"פ שהבודק ביום י"ד, מותר לו לבדוק כנגד הארובה שבחדר, וכן נגד החלון, מכל מקום חלון שיש בו מחיצת זכוכית אסור לבדוק כנגדו. ע"כ. וכן הסכימו האליה רבה והחק יעקב והבאר היטב והמשנה ברורה שם. לפי זה גם הזכוכית של נורת החשמל תהיה מפסקת כמחיצה של זכוכית. אולם בברכות (כה ע"ב) אמרו, ערוה בעששית אסור לקרות קריאת שמע כנגדה, שהתורה אמרה ולא יראה בך ערות דבר, והרי היא נראית. משמע שאין העששית נחשבת כמחיצה, הואיל והיא שקופה וצלולה, ונחשבת כראיה גמורה לכל דבר. וכן פסק בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' רע"ד), שהרואה פני זקן דרך עששית, חייב לקום מפניו, שראיה גמורה היא. וכן העלה בשו"ת שבות יעקב ח"א (סי' קכ"ו). ע"ש. והגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת (תליתאה סי' סו), נשאל, אם מותר לשחוט בלילה לאור העששית, (לאמפ /מנורה, עששית/), והשיב להתיר, ושאין זה דומה למה שכתב המגן אברהם בדין בדיקת חמץ לאסור, ששם צריך לבדוק בחורים ובסדקים, ואין האור הנכנס דרך החלון מאיר בחורים ובסדקים. אבל כאן יוכל לראות כל מעשה השחיטה כדת וכדין לאור הנר שבעששית. ע"ש. ולפי זה גם בנידון שלנו שיכול להכניס את הפנס לתוך החורים והסדקים, יש להקל. ומכל שכן לפי מה שכתב הגאון מהרש"ם בספר דעת תורה (סי' י"א סק"ג), שמותר לשחוט לאור מנורת נפט, כי החוש מעיד שאור המנורה מאיר על ידי זכוכית יותר משני נרות. וסיים, שמצא בכתבי הגאון בעל דעת קדושים, שכתב, שהמגן אברהם שאסר לבדוק החמץ כנגד החלון שיש בו מחיצת זכוכית, לא דיבר אלא רק בזכוכית שהיתה בזמנים הקודמים לנו, שלא היתה צלולה וזכה, אבל בזכוכית של זמנינו יש להקל גם לענין בדיקת חמץ. ע"כ.  
==The need for a "ner", also with regard to shabbat==
==The need for a "ner", also with regard to shabbat==
# אמנם לפי מה שכתב הגר"ש גרינפלד בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' ק"ז), אין על החשמל תורת נר כלל, שהרי אין שם שלהבת, ומכיון שאנו מברכים על הדלקת הנרות של שבת להדליק נר של שבת, אין יוצאים ידי חובת הדלקת הנרות בחשמל. ע"ש. ולפי זה גם לענין מה ששנינו (בריש פסחים) אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר, אין החשמל בכלל. אבל באמת דבריו תמוהים, וכבר הסכימו האחרונים שהבערת החשמל בשבת יש בה איסור הבערה מן התורה. צא ולמד ממה שכתב בשו"ת נחלת שמעון אמוראי (סי' ט"ו), שהגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל היה מברך במוצאי שבת בורא מאורי האש על אור החשמל. (והעלה שם שהוא אש גמור). גם הגאון רבי אברהם יעקב ניימרק באשל אברהם על חולין (בפירות גינוסר סי' כא), העיר כן על הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל שהיה מהדר לברך בורא מאורי האש על אור החשמל, לאשר ולקיים שאור החשמל הוא אש גמור, והמדליק חשמל בשבת עובר על לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת [אלא שבמקום אחר כתבנו שיש לחוש לדברי המשנה ברורה בביאור הלכה (סי' רצ"ח), והגאון רבי יוסף חיים בבן איש חי, שאין לברך במוצאי שבת אלא על אור גלוי (כענין האש של אדם הראשון, בפסחים נד ע"א) ולכן אין לברך בורא מאורי האש על אור החשמל]. ובעצם הדבר אם יוצאים ידי חובת הדלקת הנרות של שבת במנורת חשמל, כבר העלה הגאון רבי יצחק שמלקיס בשו"ת בית יצחק (חיו"ד סי' ק"כ), שיוצאים בו ידי חובה. והובאו דבריו באחרונים. ואם כן גם לענין בדיקת חמץ יש להתיר.וכן העידו לי מגידי אמת בשם הגאון מופת הדור החזון איש, שהורה כן להלכה ולמעשה.  ולכן, הגם שמצוה מן המובחר לבדוק בנר של שעוה, וכמו שכתב בספר ארחות חיים (הלכות בדיקת חמץ אות ח') בשם הראב"ד, ובפרט שהיא מצוה חביבה הבאה משנה לשנה, שראוי לעשותה כמנהג אבותינו בדחילו ורחימו, אולם במקום הצורך שקשה עליו להשיג נר שעוה, אפשר להתיר בדיקת החמץ בברכה על ידי פנס חשמלי.  
# אמנם לפי מה שכתב הגר"ש גרינפלד בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' ק"ז), אין על החשמל תורת נר כלל, שהרי אין שם שלהבת, ומכיון שאנו מברכים על הדלקת הנרות של שבת להדליק נר של שבת, אין יוצאים ידי חובת הדלקת הנרות בחשמל. ע"ש. ולפי זה גם לענין מה ששנינו (בריש פסחים) אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר, אין החשמל בכלל. אבל באמת דבריו תמוהים, וכבר הסכימו האחרונים שהבערת החשמל בשבת יש בה איסור הבערה מן התורה. צא ולמד ממה שכתב בשו"ת נחלת שמעון אמוראי (סי' ט"ו), שהגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל היה מברך במוצאי שבת בורא מאורי האש על אור החשמל. (והעלה שם שהוא אש גמור). גם הגאון רבי אברהם יעקב ניימרק באשל אברהם על חולין (בפירות גינוסר סי' כא), העיר כן על הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל שהיה מהדר לברך בורא מאורי האש על אור החשמל, לאשר ולקיים שאור החשמל הוא אש גמור, והמדליק חשמל בשבת עובר על לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת [אלא שבמקום אחר כתבנו שיש לחוש לדברי המשנה ברורה בביאור הלכה (סי' רצ"ח), והגאון רבי יוסף חיים בבן איש חי, שאין לברך במוצאי שבת אלא על אור גלוי (כענין האש של אדם הראשון, בפסחים נד ע"א) ולכן אין לברך בורא מאורי האש על אור החשמל]. ובעצם הדבר אם יוצאים ידי חובת הדלקת הנרות של שבת במנורת חשמל, כבר העלה הגאון רבי יצחק שמלקיס בשו"ת בית יצחק (חיו"ד סי' ק"כ), שיוצאים בו ידי חובה. והובאו דבריו באחרונים. ואם כן גם לענין בדיקת חמץ יש להתיר.וכן העידו לי מגידי אמת בשם הגאון מופת הדור החזון איש, שהורה כן להלכה ולמעשה.  ולכן, הגם שמצוה מן המובחר לבדוק בנר של שעוה, וכמו שכתב בספר ארחות חיים (הלכות בדיקת חמץ אות ח') בשם הראב"ד, ובפרט שהיא מצוה חביבה הבאה משנה לשנה, שראוי לעשותה כמנהג אבותינו בדחילו ורחימו, אולם במקום הצורך שקשה עליו להשיג נר שעוה, אפשר להתיר בדיקת החמץ בברכה על ידי פנס חשמלי.
 
 
<!--Do not erase the next two lines -->
==Sources==
<references/>”