Holidays

2009-12-08T20:39:35Z

HachamR:

<table width="700" border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" bordercolor="#000000" bgcolor="#FFFFFF">
<tr>
<td>'''Yom Tov'''</td>
<td>'''Rosh Hashana'''</td>
<td>'''Yom Kippur'''</td>
<td>'''Sukkot'''</td>
<td>'''Chanukah'''</td>
<td>'''Purim'''</td>
<td>'''Pesach'''</td>
<td>'''Shavout'''</td>
<td>'''Fast Days'''</td>
<td>'''Rosh Chodesh'''</td>
</tr>

<tr>
<td>[[showering on yom tov]]</td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td>[[flashlight for bedikat hcametz]]</td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td>[[Chanukah candle lighting| candle lighting]]</td>
<td> </td>
<td>[[Kitniyot]]</td>
<td> </td>
<td> </td>
<td>[[Kiddush Levana]]</td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
</table>

Holidays

2009-12-08T20:39:15Z

HachamR:

<table width="700" border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" bordercolor="#000000" bgcolor="#FFFFFF">
<tr>
<td>'''Yom Tov'''</td>
<td>'''Rosh Hashana'''</td>
<td>'''Yom Kippur'''</td>
<td>'''Sukkot'''</td>
<td>'''Chanukah'''</td>
<td>'''Purim'''</td>
<td>'''Pesach'''</td>
<td>'''Shavout'''</td>
<td>'''Fast Days'''</td>
<td>'''Rosh Chodesh'''</td>
</tr>

<tr>
<td>&[[showering on yom tov]]</td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td>[[flashlight for bedikat hcametz]]</td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td>[[Chanukah candle lighting| candle lighting]]</td>
<td> </td>
<td>[[Kitniyot]]</td>
<td> </td>
<td> </td>
<td>[[Kiddush Levana]]</td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
</table>

Holidays

2009-12-08T20:38:22Z

HachamR:

<table width="700" border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" bordercolor="#000000" bgcolor="#FFFFFF">
<tr>
<td>'''Yom Tov'''</td>
<td>'''Rosh Hashana'''</td>
<td>'''Yom Kippur'''</td>
<td>'''Sukkot'''</td>
<td>'''Chanukah'''</td>
<td>'''Purim'''</td>
<td>'''Pesach'''</td>
<td>'''Shavout'''</td>
<td>'''Fast Days'''</td>
<td>'''Rosh Chodesh'''</td>
</tr>

<tr>
<td> </td>
<td>&[[showering on yom tov]]</td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td>&[[flashlight for bedikat hcametz]]</td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td>[[Chanukah candle lighting| candle lighting]]</td>
<td> </td>
<td>[[Kitniyot]]</td>
<td> </td>
<td> </td>
<td>[[Kiddush Levana]]</td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
</table>

Chukot Akum

2009-12-08T02:18:25Z

HachamR: Protected "Chukat Akum" ([edit=autoconfirmed] (indefinite) [move=autoconfirmed] (indefinite))

==Sugya that brings out some of the issues==
# כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו: <ref> ויקרא פרק יח פסוק ג </ref>
# משנה. מצות הנהרגין - היו מתיזין את ראשו בסייף, כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר: ניוול הוא לו, אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ. אמרו לו: אין מיתה מנוולת מזו. גמרא. תניא, אמר להן רבי יהודה לחכמים: אף אני יודע שמיתה מנוולת היא, אבל מה אעשה, שהרי אמרה תורה +ויקרא י"ח+ ובחקתיהם לא תלכו! ורבנן: כיון דכתיב סייף באורייתא - לא מינייהו קא גמרינן. דאי לא תימא הכי, הא דתניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי, היכי שרפינן? והכתיב ובחקתיהם לא תלכו! אלא, כיון דכתיב שריפה באורייתא, דכתיב +ירמיהו ל"ד+ ובמשרפות אבותיך וגו' - לאו מינייהו קא גמרינן. והכא נמי, כיון דכתיב סייף באורייתא - לאו מינייהו קא גמרינן <ref> תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב
</ref>
# והא תניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי; ואי חוקה היא, אנן היכי שרפינן? והכתיב: +ויקרא יח+ ובחוקותיהם לא תלכו! אלא, דכ"ע - שריפה לאו חוקה היא, אלא חשיבותא היא, <ref> תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א </ref>
# אלא כיון דכתיב שריפה - תימה דמשמע הכא דאע"ג דחוקה היא כיון דכתיב באורייתא שרי ובפ"ק דמסכת ע"ז (דף יא. ושם) פריך ושריפה חוקה היא והכתיב ובחקותיהם לא תלכו ומסיק לאו חוקה היא וי"ל דהתם קאמר לאו חוקה היא לשם עבודת כוכבים דאי הוי חוקה לעבודת כוכבים אפילו הוה כתוב באוריי' לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק העובדי כוכבים שלא לשם עבודת כוכבים דומיא דסייף דכיון דכתיב באורייתא לא מינייהו גמרינן ושרי.<ref>4 תוספות מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב </ref>
# סוף דבר, שבדברים שיש בהם סרך של עבודה זרה אסור אפילו באינו מתכוין להדמות להם, שהרי אין לומר שהוא רוצה להדמות לאומות הראשונים שהם עובדי אלילים ועושים מעשי שטות, אבל דברים שאין בהם סרך של עבודה זרה אסור רק אם רוצה להדמות להם. ודוגמא לכך מה שאמרו שם בתוספתא: "האומר אל תעבור בינותינו שלא תפסיק אהבתינו הרי זה מדרכי האמורי. ואם מפני הכבוד מותר", וכבר הזכירה המהרי"ק. <ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>

== Parallel dispute amongst poskim?==
# אין הולכין בחקות העובדי כוכבים ולא מדמין להן לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהן שנאמר ולא תלכו בחקות הגוים, ונאמר ובחקותיהם לא תלכו, ונאמר השמר לך פן תנקש אחריהם, הכל בענין אחד הוא מזהיר שלא ידמה להן, אלא יהיה הישראל מובדל מהן וידוע במלבושו ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו, וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים, לא ילבש במלבוש, המיוחד להן, ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח מן הצדדין ויניח השער באמצע כמו שהן עושין וזה הנקרא בלורית, ולא יגלח השער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו כדרך שעושין הן, ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עכו"ם כדי שיכנסו בהן רבים כמו שהן עושין, וכל העושה אחת מאלו וכיוצא בהן לוקה. +/השגת הראב"ד/ ולא יבנה מקומות כבנין היכלות עכו"ם. א"א איני יודע מהו זה אם יאמר שלא יעשה בהם צורות כמו שהן עושים או שלא יעשה שם חמנים סימן לקבץ בו את הרבים כדרך שהם עושים. <ref> רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק יא הלכה א
</ref>
# לא תעשו כמעשיהם ובחקותיהם לא תלכו. ויראת מאלהיך ולא תלך בחוקות הגוים ולא תעשה כמעשיהם של שבעה אומות דכתיב בפ' ואלה המשפטים [שמות כ"ג כ"ג] והביאך אל האמורי וגו' וכתיב בתריה ולא תעשה כמעשיהם וכתיב בפ' אחרי מות כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו פירוש אפילו אינם עובדות אלא מעשיהם וחקותיהם שהורגלו לעשות לשם תורה שלהם הזהירה תורה עליהם וחכמים פירשו מה המעשים וחוקים שהורגלו לעשות לשם תורה שלהם בשבת בפ' במה אשה יוצאה [דס"ז] ובתוספתא דשבת מונה כל מה שהיתה קבלה ביד חכמים שהיו מחוקותיהם ואין להוסיף עליהם ואינם מסברא כי אם בקבלה וכאשר הזהיר הכתוב על מעשה שבעה אומות וחוקותיהם כך הזהיר על מעשה מצרים וחוקותיהם שהרי הוקשו זה לזה דכתיב כמעשה ארץ מצרים לא תעשו וכמעשה ארץ כנען<ref> ספר יראים סימן שיג [דפוס ישן - פח]</ref>
# והנה מדברי היראים יוצא מפורש, שהאיסור משום בחוקותיהם אינו אלא בדברים שיש בהם משום תורה שלהם, כלומר, שיש בהם רמז לעבודה זרה. ובחינוך כתב על טטראות וקרקסאות שנמנו בספרא: וכל אלה הם מיני שחוק שעושים בקיבוציהם כשמתקבצים לעשות שגעונות וזנות ועבודת אלילים. וזהו כדעת המהרי"ק שיובא להלן. ואילו מהרמב"ם הנ"ל משמע שכל דימוי לעכו"ם אסור, שהרי כתב: "יהי' הישראל מובדל מהם וידוע במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו". <ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>

== Sugya codified in halacha ==
# אין הולכין בחוקות העובדי כוכבים (ולא מדמין להם). (טור בשם הרמב"ם) ולא ילבש מלבוש המיוחד להם. א ולא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם. ולא יגלח מהצדדין ויניח השער באמצע. ולא יגלח השער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע. ולא יבנה מקומות כבנין היכלות ב של עובדי כוכבים כדי שיכנסו בהם רבים, כמו שהם עושים. גה: אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו (שם). וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשום פריצות, כגון שנהגו ללבוש ג מלבושים אדומים, והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות, או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם, ד אבל דבר שנהגו לתועלת, כגון שדרכן שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא אומן, מותר ללובשו. וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר, מותר (מהרי"ק שורש פ"ח). לכן אמרו: שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי (ר"ן פ"ק דעבודת כוכבים). <ref> שולחן ערוך יורה דעה סימן קעח
</ref>
# משום קושיא זו דחה הגר"א דברי הר"ן והמהרי"ק וכתב, שאפילו דברים שיש בהם טעם ושאין בהם שחץ - אסור, אבל רק ללמוד מהם אסור, וכו', עיי"ש <ref> (שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט)</ref>

== Modern applications==
# Bat mitzvahs
##-עכשיו נראה בנידון דידן אם מותר לחוג חגיגת בת מצוה. ויש שרוצים לאסור משום ובחוקותיהם (עי' שו"ת זקן אהרן סי' ו'), ולענ"ד תלוי בזה, שבאם נאמר שהקונפירמציאן של העכו"ם הוא לשם עבודה זרה, יש לאסור משום ובחוקותיהם בכל גווני. -אלא שלפי"ז הי' לנו לאסור גם חגיגת בר מצוה, שהרי אצלם עושים קונפירמציאן גם לזכרים, והי' לנו לאסור גם את התפילה, שהרי גם הם מתפללים לעבודה זרה. אלא שבזה לא שייך שיש בו משום עבודה זרה אלא שעושים כן חגיגת שמחתם לרגל בגרותם של בניהם. וגם הרפורמים מעמנו אינם עושים כן כדי להידמות להם, אלא לשם חגיגת משפחה ושמחתה שהגיעו בניהם לבגרות. -ואלה מאחינו שהנהיגו זה מחדש חגיגת בת מצוה אומרים, שהם עושים כן כדי לחזק בלב הבת, שהגיעה למצות, רגש אהבה ליהדות ולמצוותיה, ולעורר בה רגש הגאון על יהדותה ועל היותה בת לעם גדול וקדוש. ולא איכפת לנו מה שגם הגויים חוגגים חגיגת הקונפרמציאן בין לבנים ובין לבנות, הם בדידהו ואנן בדידן, הם מתפללים וכורעים בכנסיות שלהם ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. <ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>
# Theaters and stadiums
##באלו שנקראו תיאטרון שעושין שם ענייני שחוק, וכן איצטדיון, שהם המקומות שמשחקין ספארט, לא שייכי בהו עניין ובחוקותיהם לא תלכו (ויקרא קדושים י"ח י"ג), דהוא דווקא כשהוא חוק להעכו"ם לעשות איזה דבר בעלמא, אף כשאין זה מחוקי הע"ז שלהם, אבל עכ"פ הם ענייני חוקים שהנהיגו ביניהם - לא רק דברים של פריצות אלא אף דברים בעלמא - שלא ידוע טעם, כדאיתא ברמ"א יו"ד סימן קע"ח סעיף א'. ואין כוונת הרמ"א במש"כ או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ ע"ז מאבותיהם, שהוא ספק, אלא שהוא בדין ודאי. דמאחר דאין טעם נגלה ומובן, יש לנו לתלות שהוא עניין מחוקי עבודה זרה. אבל כשאיכא טעם למה שעושין, כהא דאיצטדינין וכרקום שאיתא בע"ז דף י"ח ע"ב שהוא לליצנות, ליכא בזה משום ע"ז, אף שהוא דבר אסור מצד איסור ליצנות, וכל ההולך שם עובר באיסור מושב לצים ובביטול תורה - לא רק על זמן זה - אלא שגורם לו להיות בטל לגמרי מתורה כמפורש שם. וכ"ש בתיאטרון הנמצא כעת במדינתנו, וכן האיצטדיון של משחקי ספארט, ואף במדינות אחרות, דעושין זה סתם אינשי מהנכרים שבעיר שלא שייכי כלל לעניני ע"ז. וכמדומני שהכומרים דאמונת הנוצרים, שהיא עתה אמונת רוב אוה"ע, נמי לא ניחא להו עניני תיאטראן ואיצטדיון. וגם לא ניחא בזה לאנשי אמונת המוחמדים שהוא אמונת מדינות טערקיי וכל מדינות ערב. שא"כ רוב המדינות שבהן נמצאים תיאטריאות ואיצטדיאות לא שייכי כלל לאמונתם, שוודאי לא שייכי להלאו דובחוקותיהם לא תלכו, אלא הם מאיסור ליצנות וביטול תורה. וגם עוד איסור גדול יש דמגרי יצה"ר של עריות בנפשיה דרובן הם דברי ניבול פה והסתה לעריות<ref> 12 שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ד סימן יא </ref>


==Sources==
<references/>”

2009-12-08T02:10:09Z

HachamR:

==Sugya that brings out some of the issues==
# כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו: <ref> ויקרא פרק יח פסוק ג </ref>
# שנה. מצות הנהרגין - היו מתיזין את ראשו בסייף, כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר: ניוול הוא לו, אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ. אמרו לו: אין מיתה מנוולת מזו.
גמרא. תניא, אמר להן רבי יהודה לחכמים: אף אני יודע שמיתה מנוולת היא, אבל מה אעשה, שהרי אמרה תורה +ויקרא י"ח+ ובחקתיהם לא תלכו! ורבנן: כיון דכתיב סייף באורייתא - לא מינייהו קא גמרינן. דאי לא תימא הכי, הא דתניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי, היכי שרפינן? והכתיב ובחקתיהם לא תלכו! אלא, כיון דכתיב שריפה באורייתא, דכתיב +ירמיהו ל"ד+ ובמשרפות אבותיך וגו' - לאו מינייהו קא גמרינן. והכא נמי, כיון דכתיב סייף באורייתא - לאו מינייהו קא גמרינן <ref> תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב
</ref>
# והא תניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי; ואי חוקה היא, אנן היכי שרפינן? והכתיב: +ויקרא יח+ ובחוקותיהם לא תלכו! אלא, דכ"ע - שריפה לאו חוקה היא, אלא חשיבותא היא, <ref> תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א </ref>
# אלא כיון דכתיב שריפה - תימה דמשמע הכא דאע"ג דחוקה היא כיון דכתיב באורייתא שרי ובפ"ק דמסכת ע"ז (דף יא. ושם) פריך ושריפה חוקה היא והכתיב ובחקותיהם לא תלכו ומסיק לאו חוקה היא וי"ל דהתם קאמר לאו חוקה היא לשם עבודת כוכבים דאי הוי חוקה לעבודת כוכבים אפילו הוה כתוב באוריי' לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק העובדי כוכבים שלא לשם עבודת כוכבים דומיא דסייף דכיון דכתיב באורייתא לא מינייהו גמרינן ושרי.<ref>4 תוספות מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב </ref>
# סוף דבר, שבדברים שיש בהם סרך של עבודה זרה אסור אפילו באינו מתכוין להדמות להם, שהרי אין לומר שהוא רוצה להדמות לאומות הראשונים שהם עובדי אלילים ועושים מעשי שטות, אבל דברים שאין בהם סרך של עבודה זרה אסור רק אם רוצה להדמות להם. ודוגמא לכך מה שאמרו שם בתוספתא: "האומר אל תעבור בינותינו שלא תפסיק אהבתינו הרי זה מדרכי האמורי. ואם מפני הכבוד מותר", וכבר הזכירה המהרי"ק. <ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>

== Parallel dispute amongst poskim?==
#אין הולכין בחקות העובדי כוכבים ולא מדמין להן לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהן שנאמר ולא תלכו בחקות הגוים, ונאמר ובחקותיהם לא תלכו, ונאמר השמר לך פן תנקש אחריהם, הכל בענין אחד הוא מזהיר שלא ידמה להן, אלא יהיה הישראל מובדל מהן וידוע במלבושו ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו, וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים, לא ילבש במלבוש, המיוחד להן, ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח מן הצדדין ויניח השער באמצע כמו שהן עושין וזה הנקרא בלורית, ולא יגלח השער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו כדרך שעושין הן, ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עכו"ם כדי שיכנסו בהן רבים כמו שהן עושין, וכל העושה אחת מאלו וכיוצא בהן לוקה. +/השגת הראב"ד/ ולא יבנה מקומות כבנין היכלות עכו"ם. א"א איני יודע מהו זה אם יאמר שלא יעשה בהם צורות כמו שהן עושים או שלא יעשה שם חמנים סימן לקבץ בו את הרבים כדרך שהם עושים. <ref> רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק יא הלכה א
</ref>
# לא תעשו כמעשיהם ובחקותיהם לא תלכו. ויראת מאלהיך ולא תלך בחוקות הגוים ולא תעשה כמעשיהם של שבעה אומות דכתיב בפ' ואלה המשפטים [שמות כ"ג כ"ג] והביאך אל האמורי וגו' וכתיב בתריה ולא תעשה כמעשיהם וכתיב בפ' אחרי מות כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו פירוש אפילו אינם עובדות אלא מעשיהם וחקותיהם שהורגלו לעשות לשם תורה שלהם הזהירה תורה עליהם וחכמים פירשו מה המעשים וחוקים שהורגלו לעשות לשם תורה שלהם בשבת בפ' במה אשה יוצאה [דס"ז] ובתוספתא דשבת מונה כל מה שהיתה קבלה ביד חכמים שהיו מחוקותיהם ואין להוסיף עליהם ואינם מסברא כי אם בקבלה וכאשר הזהיר הכתוב על מעשה שבעה אומות וחוקותיהם כך הזהיר על מעשה מצרים וחוקותיהם שהרי הוקשו זה לזה דכתיב כמעשה ארץ מצרים לא תעשו וכמעשה ארץ כנען<ref> ספר יראים סימן שיג [דפוס ישן - פח]</ref>
# והנה מדברי היראים יוצא מפורש, שהאיסור משום בחוקותיהם אינו אלא בדברים שיש בהם משום תורה שלהם, כלומר, שיש בהם רמז לעבודה זרה. ובחינוך כתב על טטראות וקרקסאות שנמנו בספרא: וכל אלה הם מיני שחוק שעושים בקיבוציהם כשמתקבצים לעשות שגעונות וזנות ועבודת אלילים. וזהו כדעת המהרי"ק שיובא להלן. ואילו מהרמב"ם הנ"ל משמע שכל דימוי לעכו"ם אסור, שהרי כתב: "יהי' הישראל מובדל מהם וידוע במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו". <ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>

== Sugya codified in halacha ==
# אין הולכין בחוקות העובדי כוכבים (ולא מדמין להם). (טור בשם הרמב"ם) ולא ילבש מלבוש המיוחד להם. א ולא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם. ולא יגלח מהצדדין ויניח השער באמצע. ולא יגלח השער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע. ולא יבנה מקומות כבנין היכלות ב של עובדי כוכבים כדי שיכנסו בהם רבים, כמו שהם עושים.
הגה: אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו (שם). וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשום פריצות, כגון שנהגו ללבוש ג מלבושים אדומים, והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות, או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם, ד אבל דבר שנהגו לתועלת, כגון שדרכן שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא אומן, מותר ללובשו. וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר, מותר (מהרי"ק שורש פ"ח). לכן אמרו: שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי (ר"ן פ"ק דעבודת כוכבים). <ref> שולחן ערוך יורה דעה סימן קעח
</ref>
# משום קושיא זו דחה הגר"א דברי הר"ן והמהרי"ק וכתב, שאפילו דברים שיש בהם טעם ושאין בהם שחץ - אסור, אבל רק ללמוד מהם אסור, וכו', עיי"ש <ref> (שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט)</ref>

== Modern applications==
# Bat mitzvahs
-עכשיו נראה בנידון דידן אם מותר לחוג חגיגת בת מצוה. ויש שרוצים לאסור משום ובחוקותיהם (עי' שו"ת זקן אהרן סי' ו'), ולענ"ד תלוי בזה, שבאם נאמר שהקונפירמציאן של העכו"ם הוא לשם עבודה זרה, יש לאסור משום בחוקותיהם בכל גווני.
-אלא שלפי"ז הי' לנו לאסור גם חגיגת בר מצוה, שהרי אצלם עושים קונפירמציאן גם לזכרים, והי' לנו לאסור גם את התפילה, שהרי גם הם מתפללים לעבודה זרה. אלא שבזה לא שייך שיש בו משום עבודה זרה אלא שעושים כן חגיגת שמחתם לרגל בגרותם של בניהם. וגם הרפורמים מעמנו אינם עושים כן כדי להידמות להם, אלא לשם חגיגת משפחה ושמחתה שהגיעו בניהם לבגרות.
-ואלה מאחינו שהנהיגו זה מחדש חגיגת בת מצוה אומרים, שהם עושים כן כדי לחזק בלב הבת, שהגיעה למצות, רגש אהבה ליהדות ולמצוותיה, ולעורר בה רגש הגאון על יהדותה ועל היותה בת לעם גדול וקדוש. ולא איכפת לנו מה שגם הגויים חוגגים חגיגת הקונפרמציאן בין לבנים ובין לבנות, הם בדידהו ואנן בדידן, הם מתפללים וכורעים בכנסיות שלהם ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. <ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>
# Theaters and stadiums
באלו שנקראו תיאטרון שעושין שם ענייני שחוק, וכן איצטדיון, שהם המקומות שמשחקין ספארט, לא שייכי בהו עניין ובחוקותיהם לא תלכו (ויקרא קדושים י"ח י"ג), דהוא דווקא כשהוא חוק להעכו"ם לעשות איזה דבר בעלמא, אף כשאין זה מחוקי הע"ז שלהם, אבל עכ"פ הם ענייני חוקים שהנהיגו ביניהם - לא רק דברים של פריצות אלא אף דברים בעלמא - שלא ידוע טעם, כדאיתא ברמ"א יו"ד סימן קע"ח סעיף א'. ואין כוונת הרמ"א במש"כ או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ ע"ז מאבותיהם, שהוא ספק, אלא שהוא בדין ודאי. דמאחר דאין טעם נגלה ומובן, יש לנו לתלות שהוא עניין מחוקי עבודה זרה. אבל כשאיכא טעם למה שעושין, כהא דאיצטדינין וכרקום שאיתא בע"ז דף י"ח ע"ב שהוא לליצנות, ליכא בזה משום ע"ז, אף שהוא דבר אסור מצד איסור ליצנות, וכל ההולך שם עובר באיסור מושב לצים ובביטול תורה - לא רק על זמן זה - אלא שגורם לו להיות בטל לגמרי מתורה כמפורש שם. וכ"ש בתיאטרון הנמצא כעת במדינתנו, וכן האיצטדיון של משחקי ספארט, ואף במדינות אחרות, דעושין זה סתם אינשי מהנכרים שבעיר שלא שייכי כלל לעניני ע"ז. וכמדומני שהכומרים דאמונת הנוצרים, שהיא עתה אמונת רוב אוה"ע, נמי לא ניחא להו עניני תיאטראן ואיצטדיון. וגם לא ניחא בזה לאנשי אמונת המוחמדים שהוא אמונת מדינות טערקיי וכל מדינות ערב. שא"כ רוב המדינות שבהן נמצאים תיאטריאות ואיצטדיאות לא שייכי כלל לאמונתם, שוודאי לא שייכי להלאו דובחוקותיהם לא תלכו, אלא הם מאיסור ליצנות וביטול תורה. וגם עוד איסור גדול יש דמגרי יצה"ר של עריות בנפשיה דרובן הם דברי ניבול פה והסתה לעריות<ref> 12 שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ד סימן יא </ref>


==Sources==
<references/>”

Chukat akum

2009-12-08T02:07:29Z

==Sugya that brings out some of the issues==
# כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו:
<ref> ויקרא פרק יח פסוק ג
</ref>
# משנה. מצות הנהרגין - היו מתיזין את ראשו בסייף, כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר: ניוול הוא לו, אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ. אמרו לו: אין מיתה מנוולת מזו.
גמרא. תניא, אמר להן רבי יהודה לחכמים: אף אני יודע שמיתה מנוולת היא, אבל מה אעשה, שהרי אמרה תורה +ויקרא י"ח+ ובחקתיהם לא תלכו! ורבנן: כיון דכתיב סייף באורייתא - לא מינייהו קא גמרינן. דאי לא תימא הכי, הא דתניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי, היכי שרפינן? והכתיב ובחקתיהם לא תלכו! אלא, כיון דכתיב שריפה באורייתא, דכתיב +ירמיהו ל"ד+ ובמשרפות אבותיך וגו' - לאו מינייהו קא גמרינן. והכא נמי, כיון דכתיב סייף באורייתא - לאו מינייהו קא גמרינן
<ref> תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב
</ref>
# והא תניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי; ואי חוקה היא, אנן היכי שרפינן? והכתיב: +ויקרא יח+ ובחוקותיהם לא תלכו! אלא, דכ"ע - שריפה לאו חוקה היא, אלא חשיבותא היא,
<ref> תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א
</ref>
#
אלא כיון דכתיב שריפה - תימה דמשמע הכא דאע"ג דחוקה היא כיון דכתיב באורייתא שרי ובפ"ק דמסכת ע"ז (דף יא. ושם) פריך ושריפה חוקה היא והכתיב ובחקותיהם לא תלכו ומסיק לאו חוקה היא וי"ל דהתם קאמר לאו חוקה היא לשם עבודת כוכבים דאי הוי חוקה לעבודת כוכבים אפילו הוה כתוב באוריי' לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק העובדי כוכבים שלא לשם עבודת כוכבים דומיא דסייף דכיון דכתיב באורייתא לא מינייהו גמרינן ושרי.
<ref>4 תוספות מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב
</ref>
#
סוף דבר, שבדברים שיש בהם סרך של עבודה זרה אסור אפילו באינו מתכוין להדמות להם, שהרי אין לומר שהוא רוצה להדמות לאומות הראשונים שהם עובדי אלילים ועושים מעשי שטות, אבל דברים שאין בהם סרך של עבודה זרה אסור רק אם רוצה להדמות להם. ודוגמא לכך מה שאמרו שם בתוספתא: "האומר אל תעבור בינותינו שלא תפסיק אהבתינו הרי זה מדרכי האמורי. ואם מפני הכבוד מותר", וכבר הזכירה המהרי"ק.
<ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>

== Parallel dispute amongst poskim?==
#
אין הולכין בחקות העובדי כוכבים ולא מדמין להן לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהן שנאמר ולא תלכו בחקות הגוים, ונאמר ובחקותיהם לא תלכו, ונאמר השמר לך פן תנקש אחריהם, הכל בענין אחד הוא מזהיר שלא ידמה להן, אלא יהיה הישראל מובדל מהן וידוע במלבושו ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו, וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים, לא ילבש במלבוש, המיוחד להן, ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח מן הצדדין ויניח השער באמצע כמו שהן עושין וזה הנקרא בלורית, ולא יגלח השער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו כדרך שעושין הן, ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עכו"ם כדי שיכנסו בהן רבים כמו שהן עושין, וכל העושה אחת מאלו וכיוצא בהן לוקה. +/השגת הראב"ד/ ולא יבנה מקומות כבנין היכלות עכו"ם. א"א איני יודע מהו זה אם יאמר שלא יעשה בהם צורות כמו שהן עושים או שלא יעשה שם חמנים סימן לקבץ בו את הרבים כדרך שהם עושים.
<ref> רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק יא הלכה א
</ref>
# לא תעשו כמעשיהם ובחקותיהם לא תלכו. ויראת מאלהיך ולא תלך בחוקות הגוים ולא תעשה כמעשיהם של שבעה אומות דכתיב בפ' ואלה המשפטים [שמות כ"ג כ"ג] והביאך אל האמורי וגו' וכתיב בתריה ולא תעשה כמעשיהם וכתיב בפ' אחרי מות כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו פירוש אפילו אינם עובדות אלא מעשיהם וחקותיהם שהורגלו לעשות לשם תורה שלהם הזהירה תורה עליהם וחכמים פירשו מה המעשים וחוקים שהורגלו לעשות לשם תורה שלהם בשבת בפ' במה אשה יוצאה [דס"ז] ובתוספתא דשבת מונה כל מה שהיתה קבלה ביד חכמים שהיו מחוקותיהם ואין להוסיף עליהם ואינם מסברא כי אם בקבלה וכאשר הזהיר הכתוב על מעשה שבעה אומות וחוקותיהם כך הזהיר על מעשה מצרים וחוקותיהם שהרי הוקשו זה לזה דכתיב כמעשה ארץ מצרים לא תעשו וכמעשה ארץ כנען
<ref> ספר יראים סימן שיג [דפוס ישן - פח]</ref>
# והנה מדברי היראים יוצא מפורש, שהאיסור משום בחוקותיהם אינו אלא בדברים שיש בהם משום תורה שלהם, כלומר, שיש בהם רמז לעבודה זרה. ובחינוך כתב על טטראות וקרקסאות שנמנו בספרא: וכל אלה הם מיני שחוק שעושים בקיבוציהם כשמתקבצים לעשות שגעונות וזנות ועבודת אלילים. וזהו כדעת המהרי"ק שיובא להלן. ואילו מהרמב"ם הנ"ל משמע שכל דימוי לעכו"ם אסור, שהרי כתב: "יהי' הישראל מובדל מהם וידוע במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו". <ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>

== Sugya codified in halacha ==
# אין הולכין בחוקות העובדי כוכבים (ולא מדמין להם). (טור בשם הרמב"ם) ולא ילבש מלבוש המיוחד להם. א ולא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם. ולא יגלח מהצדדין ויניח השער באמצע. ולא יגלח השער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע. ולא יבנה מקומות כבנין היכלות ב של עובדי כוכבים כדי שיכנסו בהם רבים, כמו שהם עושים.
הגה: אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו (שם). וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשום פריצות, כגון שנהגו ללבוש ג מלבושים אדומים, והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות, או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם, ד אבל דבר שנהגו לתועלת, כגון שדרכן שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא אומן, מותר ללובשו. וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר, מותר (מהרי"ק שורש פ"ח). לכן אמרו: שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי (ר"ן פ"ק דעבודת כוכבים).

<ref> שולחן ערוך יורה דעה סימן קעח
</ref>
#
משום קושיא זו דחה הגר"א דברי הר"ן והמהרי"ק וכתב, שאפילו דברים שיש בהם טעם ושאין בהם שחץ - אסור, אבל רק ללמוד מהם אסור, וכו', עיי"ש
<ref> (שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט)</ref>
# Replace with desired next point text<ref> Replace with desired reference</ref>

== Modern applications==
# Bat mitzvahs
-עכשיו נראה בנידון דידן אם מותר לחוג חגיגת בת מצוה. ויש שרוצים לאסור משום ובחוקותיהם (עי' שו"ת זקן אהרן סי' ו'), ולענ"ד תלוי בזה, שבאם נאמר שהקונפירמציאן של העכו"ם הוא לשם עבודה זרה, יש לאסור משום ובחוקותיהם בכל גווני.
-אלא שלפי"ז הי' לנו לאסור גם חגיגת בר מצוה, שהרי אצלם עושים קונפירמציאן גם לזכרים, והי' לנו לאסור גם את התפילה, שהרי גם הם מתפללים לעבודה זרה. אלא שבזה לא שייך שיש בו משום עבודה זרה אלא שעושים כן חגיגת שמחתם לרגל בגרותם של בניהם. וגם הרפורמים מעמנו אינם עושים כן כדי להידמות להם, אלא לשם חגיגת משפחה ושמחתה שהגיעו בניהם לבגרות.
-ואלה מאחינו שהנהיגו זה מחדש חגיגת בת מצוה אומרים, שהם עושים כן כדי לחזק בלב הבת, שהגיעה למצות, רגש אהבה ליהדות ולמצוותיה, ולעורר בה רגש הגאון על יהדותה ועל היותה בת לעם גדול וקדוש. ולא איכפת לנו מה שגם הגויים חוגגים חגיגת הקונפרמציאן בין לבנים ובין לבנות, הם בדידהו ואנן בדידן, הם מתפללים וכורעים בכנסיות שלהם ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. <ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>
# Theaters and stadiums
באלו שנקראו תיאטרון שעושין שם ענייני שחוק, וכן איצטדיון, שהם המקומות שמשחקין ספארט, לא שייכי בהו עניין ובחוקותיהם לא תלכו (ויקרא קדושים י"ח י"ג), דהוא דווקא כשהוא חוק להעכו"ם לעשות איזה דבר בעלמא, אף כשאין זה מחוקי הע"ז שלהם, אבל עכ"פ הם ענייני חוקים שהנהיגו ביניהם - לא רק דברים של פריצות אלא אף דברים בעלמא - שלא ידוע טעם, כדאיתא ברמ"א יו"ד סימן קע"ח סעיף א'. ואין כוונת הרמ"א במש"כ או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ ע"ז מאבותיהם, שהוא ספק, אלא שהוא בדין ודאי. דמאחר דאין טעם נגלה ומובן, יש לנו לתלות שהוא עניין מחוקי עבודה זרה. אבל כשאיכא טעם למה שעושין, כהא דאיצטדינין וכרקום שאיתא בע"ז דף י"ח ע"ב שהוא לליצנות, ליכא בזה משום ע"ז, אף שהוא דבר אסור מצד איסור ליצנות, וכל ההולך שם עובר באיסור מושב לצים ובביטול תורה - לא רק על זמן זה - אלא שגורם לו להיות בטל לגמרי מתורה כמפורש שם. וכ"ש בתיאטרון הנמצא כעת במדינתנו, וכן האיצטדיון של משחקי ספארט, ואף במדינות אחרות, דעושין זה סתם אינשי מהנכרים שבעיר שלא שייכי כלל לעניני ע"ז. וכמדומני שהכומרים דאמונת הנוצרים, שהיא עתה אמונת רוב אוה"ע, נמי לא ניחא להו עניני תיאטראן ואיצטדיון. וגם לא ניחא בזה לאנשי אמונת המוחמדים שהוא אמונת מדינות טערקיי וכל מדינות ערב. שא"כ רוב המדינות שבהן נמצאים תיאטריאות ואיצטדיאות לא שייכי כלל לאמונתם, שוודאי לא שייכי להלאו דובחוקותיהם לא תלכו, אלא הם מאיסור ליצנות וביטול תורה. וגם עוד איסור גדול יש דמגרי יצה"ר של עריות בנפשיה דרובן הם דברי ניבול פה והסתה לעריות<ref> 12 שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ד סימן יא </ref>


==Sources==
<references/>”

Contemporary Issues

2009-12-08T02:06:41Z

HachamR: Created page with 'Chukat Akum'

Chukat Akum

Holidays

2009-12-08T01:46:54Z

HachamR:

<table width="700" border="1" cellpadding="1" cellspacing="1" bordercolor="#000000" bgcolor="#FFFFFF">
<tr>
<td>'''Rosh Hashana'''</td>
<td>'''Yom Kippur'''</td>
<td>'''Sukkot'''</td>
<td>'''Chanukah'''</td>
<td>'''Purim'''</td>
<td>'''Pesach'''</td>
<td>'''Shavout'''</td>
<td>'''Fast Days'''</td>
<td>'''Rosh Chodesh'''</td>
</tr>

<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td>&[[flashlight for bedikat hcametz]]</td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td>[[Chanukah candle lighting| candle lighting]]</td>
<td> </td>
<td>[[Kitniyot]]</td>
<td> </td>
<td> </td>
<td>[[Kiddush Levana]]</td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
<tr>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
<td> </td>
</tr>
</table>

Lighting Chanukah Candles

2009-11-03T20:41:36Z

HachamR: Protected "Chanukah candle lighting" ([edit=autoconfirmed] (indefinite) [move=autoconfirmed] (indefinite))

[[file:hanuka.jpg|thumb|right|''The eight night'' ]]

== Lighting==
# For a hidur mitzvah the number of lights lit is increased by one each night.<ref> Shulkhan Arukh Orach Chayim 671:2</ref>
# The purpose of the shamash is to adhere to the prohibition, specified in the Talmud against using the Hanukkah lights for anything other than pirsumay nisah.<ref> Shabbat 21b–23a</ref>
== Materials==
# The lights can be candles or oil lamps <ref>Shulkhan Arukh Orach Chayim 673:1.</ref>
# The use of electric lights is reserved for special circumstances.

== Location==

# The reason for the Hanukkah lights is so that passers-by should see it and be reminded of the holiday's miracle. Accordingly lamps are set up at a prominent window or near the door leading to the street.
# Lamps are placed on the opposite side from the mezuzah, so that when one passes through the door he is surrounded by the holiness of mitzvoth

== Pirsumay Nisah ==
# The menorah is set up at a prominent window or near the door leading to the street. It is customary amongst some Ashkenazim to have a separate menorah for each family member (customs vary), whereas most Sephardim light one for the whole household

== Timing ==

# Hanukkah lights should burn for at least one half hour after it gets dark
# The Menorah can be lit late into the night. It is best to wait until all members of the household are present to light the Menorah.

== Berachot==
#
ברוך אתה ה' א לוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר (של) חנוכה
‏
ברוך אתה ה' א לוהינו מלך העולם, שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

ברוך אתה ה' א לוהינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגענו לזמן הזה.

# On the first night all three blessings are said. On all other nights only the first two are said <ref> Shulkhan Arukh Orach Chayim 676:1-2</ref>

== Lighting ==

# On the first night one candle is lit on the right side of the Menorah. On each subsequent night an additional light is placed to the left of the previous candle and so on, proceeding from right to left over the eight nights.
# On each night, the leftmost candle is lit first, and lighting proceeds from left to right.

== Difference from Shabbat Candles ==
# Shabbat candles are meant to be used for illumination.

== Lighting Friday night==

# Since candles may not be lit on the Shabbat itself, the candles must be lit before sunset. However, they must remain lit until the regular time—thirty minutes after nightfall—and inexpensive Hanukkah candles do not burn long enough to meet the requirement. A simple solution is to use longer candles, or the traditional oil lamps. In keeping with the above-stated prohibition, the Hanukkah menorah is lit first, followed by the Shabbat candles which signify its onset

== Hanerot Halalu ==
#: Hanerot halalu anachnu madlikin
:Al hanissim ve'al haniflaot
:Al hatshu-ot ve'al hamilchamot
:She-asita la'avoteynu
:Bayamim hahem, bazman hazeh
:Al yedey kohanecha hakdoshim.

:Vechol shmonat yemey Chanukah
:Hanerot halalu kodesh hem,
:Ve-ein lanu reshut lehishtamesh bahem
:Ela lirotam bilvad
:Kedai lehodot leshimcha
:Al nissecha veal nifleotecha ve-al yeshuotecha.

== Maoz Tzur ==
# Ma'oz tsur yeshu'ati
:lecha na'eh leshabeakh.
:Tikon beit tefilati
:vesham todah nezaveakh.
:Le'et tachin matbeakh
:mitsar hamnabeakh,
:'az 'egmor beshir mizmor
:khanukat hamizbeakh.

==Sources==
<references/>”

Lighting Chanukah Candles

2009-11-03T20:36:50Z

HachamR: Created page with '''The eight night'' == Lighting== # For a hidur mitzvah the number of lights lit is increased by one each night.<ref> Shulkhan Arukh Orach Chayi…'

2009-11-03T03:07:13Z

HachamR: Protected "Template" ([edit=sysop] (indefinite) [move=sysop] (indefinite))

<pre>

“Two sentence introduction-just replace this text with your introduction. For example-with the following template replace the section title, text and references with the appropriate information

[[File:name of image file.jpg|thumb|right|''text you want below image'' ]]

== First Section title ==
# text <ref>reference</ref>
# next point text<ref> reference</ref>
# next point text<ref> reference</ref>

== Next Section Title ==
# text <ref>reference</ref>
# next point text<ref> reference</ref>
# next point text<ref> reference</ref>

== Next Section Title ==
# text <ref>reference</ref>
# next point text<ref> reference</ref>
# next point text<ref> reference</ref>


==Sources==
<references/>”

</pre>

2009-11-02T21:24:07Z

HachamR:

#Definition
#*Kitniyot, qit'niyyoth (Hebrew: קִטְנִיּוֹת ,קטניות , קיטניות‎) (literally little things) are a category of foods defined by Jewish law and tradition which Ashkenazi Jews (Jews from Eastern Europe, Germany, etc.) refrain from eating during the Biblical festival of Passover.
#*The Torah (Exodus 13:3) prohibits Jews from eating leaven (chametz) during Passover. Technically, chametz is only leaven made from the "five grains": wheat, spelt, barley, shibbolet shu'al (two-rowed barley, according to Maimonides; oats according to Rashi) or rye, although there are additional rabbinic prohibitions against eating these grains in any form other than matzo.
#The earlier Poskim mention that rice, buckwheat/kasha, millet, beans, lentils, peas, sesame seeds and mustard are included in the minhag <ref> Beis Yosef O.C. 453, Rema 453:1 & 464:1 and Mishnah Berurah 453:4, 7 & 11 </ref>
#On the other hand, potatoes (see below), coffee, tea, garlic, nuts, radishes and olives and not treated as kitnios <ref> Sha’arei Teshuvah 453:1, Chayei Adam 127:7 </ref>
#Iggeros Moshe assumes that peanuts are not kitnios but notes that some have a custom to be machmir. <ref>(O.C. III:63) </ref>
#*Among traditional Ashkenazi Jews, the custom during Passover is to refrain from not only products of the five grains but also kitniyot. Literally "small things," such as other grains and legumes. Traditions of what is considered kitniyot vary from community to community but generally include maize (North American corn) <ref> Mishnah Berurah 453:4 </ref>, as well as rice, peas, lentils, and beans. Many also include peanuts in this prohibition, and one source, the Chayei Adam, also includes potatoes in his list, although his opinion is not followed by any large or major groups. Sephardi Jews typically do not observe the ban on kitniyot, albeit some groups do abstain from the use of dried pulses during Passover.
#* for a list of kitniyot see http://www.kashrut.com/Passover/kitniot_list/ <ref>http://www.kashrut.com/Passover/kitniot_list/</ref>
# Reason for prohibition
#*The Smak (Rabbi Yitzchak of Korbol) explains that products of kitniyot appear like chametz products. For example, it can be hard to distinguish between rice flour (kitniyot) and wheat flour (chametz). Therefore, to prevent confusion, all kitniyot was prohibited.
#*The Beit Yosef (Rabbi Yosef Karo, 16th century, Israel) notes that since regular grains may become mixed together with kitniyot (apparently due to changes in crop cycles), one may inadvertently come to eat actual chametz.
#*The origins of this practice are not clear, though two common theories are that these items are often made into products resembling chametz (e.g. cornbread), or that these items were normally stored in the same sacks as the five grains and people worried that they might become contaminated with chametz. It was also possible that crop rotations would result in the forbidden chametz grains growing in the same fields, and being mixed in with the kitniyot. Those authorities concerned with these three issues suggested that by avoiding eating kitniyot, people would be better able to avoid chametz. The Vilna Gaon (Hagaos HaGra, ibid.) indeed actually cites a novel source for this custom. The Gemorrah in Pesachim (40b) notes that Rava objected to the workers of the Raish Gelusa (the Exilarch) cooking a food called chasisi on Pesach, since it was wont to be confused with chametz. The Tosefos explain that, according to the Aruch, chasisi are lentils, and thus, argues the Gra, establishes the basis for the concern of kitniyot. Rabbi David Golinkin in the Responsa of the Masorati (Conservative) Movement cites Rabbenu Manoah (Provence, ca. 1265) who wrote an opinion in his commentary on Maimonides (Laws of Festivals and Holidays 5:1) that "It is not proper to eat qitniyot on holidays because it is written (in Deut. 16:14) that ‘you shall rejoice in your festivals’ and there is no joy in eating dishes made from kitniyot".
# difference between chametz gamur and kitniyot
#*Jewish law is customarily quite stringent about the prohibition against even tiny amounts of chametz in the house during Passover, much more so than the regular laws of kashrut. Thus a tradition developed to avoid these products altogether, and this eventually developed into what most of the European Jewish community accepted upon themselves as a minhag, a legally binding custom.
#*While this practice is considered binding for Ashkenazim in Orthodox Judaism, these items are not chametz and therefore are not subject to the same prohibitions and stringencies as chametz. For example while there is a prohibition against owning chametz on Passover, no such prohibition applies to kitniyot. Similarly, while someone would not be permitted to eat chametz on Passover unless his life were in danger, the prohibition of kitniyot is not so strict. People who might be permitted to eat kitniyot include infirm people and pregnant vegetarians. Such dispensations are far more common in Israel where there is a large Sephardi population.
#halachot of kitniyot
#*The minhag to not eat kitnios begins on Erev Pesach at the same time that one may not eat chametz (Shevet HaLevi III:31 citing Chok Yaakov 471:2 and others). Although one may not eat kitnios, one may own and derive benefit from kitnios. Therefore, on Pesach one may keep cans of sweet corn in their property or feed millet to their parrot. Additionally, children, people who are ill, and people whose diet is otherwise restricted and must eat kitnios, are excluded from the minhag and may do so after consulting with a Rav. This halacha is quite relevant to baby formulas and nutritional supplements (e.g. Ensure) which invariably contain kitnios, and are usually used by people who have few non-kitnios choices, if any. When such foods are used on Pesach they should be prepared in special non-Pesach and non-chametz utensils, which should not be washed with the Pesach dishes. <ref> http://www.kashrut.com/Passover/Kitniyot/</ref>
#*Kitnios is batel b’rov, which means that if someone accidentally put kitnios into their Pesach food, the food is b’dieved permitted assuming the food contains more non-kitnios than kitnios (Rema 453:1 as per Mishnah Berurah 453:9). This means that although the food may have a pronounced taste of kitnios, the food is permitted (unless there are recognizable pieces of kitnios which haven’t been removed). Therefore, if a beverage is sweetened with aspartame made of kitnios shenishtaneh, even those people who hold that aspartame is forbidden (as explained above) may drink the beverage because the aspartame is batel b’rov in the other ingredients. Similarly, we have seen that there is a disagreement as to whether fenugreek is kitnios. Nonetheless, even those who follow the strict approach may consume maple syrup which is flavored with fenugreek (as it often is) because it is batel b’rov. Thus, although we’ve seen a number of disagreements as to whether certain foods are or aren’t kitnios, those disagreements are limited to one who wants to consume the actual item (or a hashgachah certifying someone else who is intentionally putting the ingredient into a food), but these disagreements rarely affect consumers. <ref> http://www.kashrut.com/Passover/Kitniyot/</ref>
#modern application
#*Even where the prohibition of kitniyot was practiced, it was not without opposition. Some poskim went as far as to call it a "stupid practice" without basis. Others, including Rav Moshe Feinstein did not advocate abandoning the custom, but he certainly opposed the tendency to expand the list of forbidden kitniyot (see Igrot Moshe, Orah Hayyim 3. 63).
#sephardic tradition
#*Sephardic and Yemenite Jews generally do not accept the need for this minhag, and thus eat kitniyot on Passover. Some Ashkenazi Jews in Israel who have married Sephardic Jews adopt the Sephardic custom; this often occurs with Orthodox rabbinic approval — a noted leniency, since Orthodox rabbis usually hold that one may not reject the minhagim (customs) of one's parents. In light of the gathering of Jews of all ethnic groups back in the land of Israel, Masorti Jews, the Conservative movement in Israel, hold that all Jews living in Israel may safely abandon the minhag of refraining from kitniyot.
#Geographic application
#*Outside Israel however, the distinction between Kitniyot and non Kitniyot or Chametz can be almost academic. Instead of relying on reading ingredients on labels, Orthodox Jews require their manufactured and processed food to be certified or checked (year round) to see that it qualifies with Halacha in both the ingredients and tools used to process and manufacture the food. For Passover, Jews require certification of this in addition to certification that foods neither contain chametz nor were prepared with utensils that contain chametz. In most countries outside Israel (including the US) the major agencies which certify food as kosher, or kosher for Passover, do not have a special category for food which is "only kitniyot" and not chametz. Therefore, it is nearly impossible for the typical consumer to tell conclusively if an item is kitniyot or would be considered chametz because of some hidden ingredients or manufacturing process. Thus, those who would eat kitniyot—the sick, sephardim, or others who could take advantage of the special category known as kitniyot—are largely out of luck and must treat any processed items without full certification as possibly full fledged chametz
#derivatives of kitniyot
#*There is one product called "quinoa" (pronounced "kin-O-ah," or keen-WA) that is the subject of much discussion. Although quinoa resembles a grain, it is technically in the "goose foot" family, which includes sugar beets and beet root. As such, some rabbis (for example, Rabbi Heinemann of Star-K) permit its use even for Ashkenazim on Passover, while other rabbis do not.
; see further
:http://www.kashrut.com/Passover/Kitniyot/
==Notes==
<references/>

Kitniyot

2009-11-02T21:01:07Z

HachamR:

Kitniyot

2009-11-02T20:55:59Z

HachamR:

#Definition
:*Kitniyot, qit'niyyoth (Hebrew: קִטְנִיּוֹת ,קטניות , קיטניות‎) (literally little things) are a category of foods defined by Jewish law and tradition which Ashkenazi Jews (Jews from Eastern Europe, Germany, etc.) refrain from eating during the Biblical festival of Passover.
:*The Torah (Exodus 13:3) prohibits Jews from eating leaven (chametz) during Passover. Technically, chametz is only leaven made from the "five grains": wheat, spelt, barley, shibbolet shu'al (two-rowed barley, according to Maimonides; oats according to Rashi) or rye, although there are additional rabbinic prohibitions against eating these grains in any form other than matzo.
:*Among traditional Ashkenazi Jews, the custom during Passover is to refrain from not only products of the five grains but also kitniyot. Literally "small things," such as other grains and legumes. Traditions of what is considered kitniyot vary from community to community but generally include maize (North American corn), as well as rice, peas, lentils, and beans. Many also include peanuts in this prohibition, and one source, the Chayei Adam, also includes potatoes in his list, although his opinion is not followed by any large or major groups. Sephardi Jews typically do not observe the ban on kitniyot, albeit some groups do abstain from the use of dried pulses during Passover.
# Reason for prohibition
:*The Smak (Rabbi Yitzchak of Korbol) explains that products of kitniyot appear like chametz products. For example, it can be hard to distinguish between rice flour (kitniyot) and wheat flour (chametz). Therefore, to prevent confusion, all kitniyot was prohibited.
:*The Beit Yosef (Rabbi Yosef Karo, 16th century, Israel) notes that since regular grains may become mixed together with kitniyot (apparently due to changes in crop cycles), one may inadvertently come to eat actual chametz.
:*The origins of this practice are not clear, though two common theories are that these items are often made into products resembling chametz (e.g. cornbread), or that these items were normally stored in the same sacks as the five grains and people worried that they might become contaminated with chametz. It was also possible that crop rotations would result in the forbidden chametz grains growing in the same fields, and being mixed in with the kitniyot. Those authorities concerned with these three issues suggested that by avoiding eating kitniyot, people would be better able to avoid chametz. The Vilna Gaon (Hagaos HaGra, ibid.) indeed actually cites a novel source for this custom. The Gemorrah in Pesachim (40b) notes that Rava objected to the workers of the Raish Gelusa (the Exilarch) cooking a food called chasisi on Pesach, since it was wont to be confused with chametz. The Tosefos explain that, according to the Aruch, chasisi are lentils, and thus, argues the Gra, establishes the basis for the concern of kitniyot. Rabbi David Golinkin in the Responsa of the Masorati (Conservative) Movement cites Rabbenu Manoah (Provence, ca. 1265) who wrote an opinion in his commentary on Maimonides (Laws of Festivals and Holidays 5:1) that "It is not proper to eat qitniyot on holidays because it is written (in Deut. 16:14) that ‘you shall rejoice in your festivals’ and there is no joy in eating dishes made from kitniyot".
# difference between chametz gamur and kitniyot
:*Jewish law is customarily quite stringent about the prohibition against even tiny amounts of chametz in the house during Passover, much more so than the regular laws of kashrut. Thus a tradition developed to avoid these products altogether, and this eventually developed into what most of the European Jewish community accepted upon themselves as a minhag, a legally binding custom.
:*While this practice is considered binding for Ashkenazim in Orthodox Judaism, these items are not chametz and therefore are not subject to the same prohibitions and stringencies as chametz. For example while there is a prohibition against owning chametz on Passover, no such prohibition applies to kitniyot. Similarly, while someone would not be permitted to eat chametz on Passover unless his life were in danger, the prohibition of kitniyot is not so strict. People who might be permitted to eat kitniyot include infirm people and pregnant vegetarians. Such dispensations are far more common in Israel where there is a large Sephardi population.

#modern application
:*Even where the prohibition of kitniyot was practiced, it was not without opposition. Some poskim went as far as to call it a "stupid practice" without basis. Others, including Rav Moshe Feinstein did not advocate abandoning the custom, but he certainly opposed the tendency to expand the list of forbidden kitniyot (see Igrot Moshe, Orah Hayyim 3. 63).
#sephardic tradition
:*Sephardic and Yemenite Jews generally do not accept the need for this minhag, and thus eat kitniyot on Passover. Some Ashkenazi Jews in Israel who have married Sephardic Jews adopt the Sephardic custom; this often occurs with Orthodox rabbinic approval — a noted leniency, since Orthodox rabbis usually hold that one may not reject the minhagim (customs) of one's parents. In light of the gathering of Jews of all ethnic groups back in the land of Israel, Masorti Jews, the Conservative movement in Israel, hold that all Jews living in Israel may safely abandon the minhag of refraining from kitniyot.
#Geographic application
:*Outside Israel however, the distinction between Kitniyot and non Kitniyot or Chametz can be almost academic. Instead of relying on reading ingredients on labels, Orthodox Jews require their manufactured and processed food to be certified or checked (year round) to see that it qualifies with Halacha in both the ingredients and tools used to process and manufacture the food. For Passover, Jews require certification of this in addition to certification that foods neither contain chametz nor were prepared with utensils that contain chametz. In most countries outside Israel (including the US) the major agencies which certify food as kosher, or kosher for Passover, do not have a special category for food which is "only kitniyot" and not chametz. Therefore, it is nearly impossible for the typical consumer to tell conclusively if an item is kitniyot or would be considered chametz because of some hidden ingredients or manufacturing process. Thus, those who would eat kitniyot—the sick, sephardim, or others who could take advantage of the special category known as kitniyot—are largely out of luck and must treat any processed items without full certification as possibly full fledged chametz
#derivatives of kitniyot
:*There is one product called "quinoa" (pronounced "kin-O-ah," or keen-WA) that is the subject of much discussion. Although quinoa resembles a grain, it is technically in the "goose foot" family, which includes sugar beets and beet root. As such, some rabbis (for example, Rabbi Heinemann of Star-K) permit its use even for Ashkenazim on Passover, while other rabbis do not.

Kitniyot

2009-11-02T20:54:12Z

HachamR: Created page with ';Kitniyot #Definition :#*Kitniyot, qit'niyyoth (Hebrew: קִטְנִיּוֹת ,קטניות , קיטניות‎) (literally little things) are a category of foods defined by Jew…'

;Kitniyot
#Definition
:#*Kitniyot, qit'niyyoth (Hebrew: קִטְנִיּוֹת ,קטניות , קיטניות‎) (literally little things) are a category of foods defined by Jewish law and tradition which Ashkenazi Jews (Jews from Eastern Europe, Germany, etc.) refrain from eating during the Biblical festival of Passover.
:#*The Torah (Exodus 13:3) prohibits Jews from eating leaven (chametz) during Passover. Technically, chametz is only leaven made from the "five grains": wheat, spelt, barley, shibbolet shu'al (two-rowed barley, according to Maimonides; oats according to Rashi) or rye, although there are additional rabbinic prohibitions against eating these grains in any form other than matzo.
:#*Among traditional Ashkenazi Jews, the custom during Passover is to refrain from not only products of the five grains but also kitniyot. Literally "small things," such as other grains and legumes. Traditions of what is considered kitniyot vary from community to community but generally include maize (North American corn), as well as rice, peas, lentils, and beans. Many also include peanuts in this prohibition, and one source, the Chayei Adam, also includes potatoes in his list, although his opinion is not followed by any large or major groups. Sephardi Jews typically do not observe the ban on kitniyot, albeit some groups do abstain from the use of dried pulses during Passover.
# Reason for prohibition
:#*The Smak (Rabbi Yitzchak of Korbol) explains that products of kitniyot appear like chametz products. For example, it can be hard to distinguish between rice flour (kitniyot) and wheat flour (chametz). Therefore, to prevent confusion, all kitniyot was prohibited.
:#*The Beit Yosef (Rabbi Yosef Karo, 16th century, Israel) notes that since regular grains may become mixed together with kitniyot (apparently due to changes in crop cycles), one may inadvertently come to eat actual chametz.
:#*The origins of this practice are not clear, though two common theories are that these items are often made into products resembling chametz (e.g. cornbread), or that these items were normally stored in the same sacks as the five grains and people worried that they might become contaminated with chametz. It was also possible that crop rotations would result in the forbidden chametz grains growing in the same fields, and being mixed in with the kitniyot. Those authorities concerned with these three issues suggested that by avoiding eating kitniyot, people would be better able to avoid chametz. The Vilna Gaon (Hagaos HaGra, ibid.) indeed actually cites a novel source for this custom. The Gemorrah in Pesachim (40b) notes that Rava objected to the workers of the Raish Gelusa (the Exilarch) cooking a food called chasisi on Pesach, since it was wont to be confused with chametz. The Tosefos explain that, according to the Aruch, chasisi are lentils, and thus, argues the Gra, establishes the basis for the concern of kitniyot. Rabbi David Golinkin in the Responsa of the Masorati (Conservative) Movement cites Rabbenu Manoah (Provence, ca. 1265) who wrote an opinion in his commentary on Maimonides (Laws of Festivals and Holidays 5:1) that "It is not proper to eat qitniyot on holidays because it is written (in Deut. 16:14) that ‘you shall rejoice in your festivals’ and there is no joy in eating dishes made from kitniyot".
# difference between chametz gamur and kitniyot
:#*Jewish law is customarily quite stringent about the prohibition against even tiny amounts of chametz in the house during Passover, much more so than the regular laws of kashrut. Thus a tradition developed to avoid these products altogether, and this eventually developed into what most of the European Jewish community accepted upon themselves as a minhag, a legally binding custom.
:#*While this practice is considered binding for Ashkenazim in Orthodox Judaism, these items are not chametz and therefore are not subject to the same prohibitions and stringencies as chametz. For example while there is a prohibition against owning chametz on Passover, no such prohibition applies to kitniyot. Similarly, while someone would not be permitted to eat chametz on Passover unless his life were in danger, the prohibition of kitniyot is not so strict. People who might be permitted to eat kitniyot include infirm people and pregnant vegetarians. Such dispensations are far more common in Israel where there is a large Sephardi population.

#modern application
:#*Even where the prohibition of kitniyot was practiced, it was not without opposition. Some poskim went as far as to call it a "stupid practice" without basis. Others, including Rav Moshe Feinstein did not advocate abandoning the custom, but he certainly opposed the tendency to expand the list of forbidden kitniyot (see Igrot Moshe, Orah Hayyim 3. 63).
#sephardic tradition
:#*Sephardic and Yemenite Jews generally do not accept the need for this minhag, and thus eat kitniyot on Passover. Some Ashkenazi Jews in Israel who have married Sephardic Jews adopt the Sephardic custom; this often occurs with Orthodox rabbinic approval — a noted leniency, since Orthodox rabbis usually hold that one may not reject the minhagim (customs) of one's parents. In light of the gathering of Jews of all ethnic groups back in the land of Israel, Masorti Jews, the Conservative movement in Israel, hold that all Jews living in Israel may safely abandon the minhag of refraining from kitniyot.
#Geographic application
:#*Outside Israel however, the distinction between Kitniyot and non Kitniyot or Chametz can be almost academic. Instead of relying on reading ingredients on labels, Orthodox Jews require their manufactured and processed food to be certified or checked (year round) to see that it qualifies with Halacha in both the ingredients and tools used to process and manufacture the food. For Passover, Jews require certification of this in addition to certification that foods neither contain chametz nor were prepared with utensils that contain chametz. In most countries outside Israel (including the US) the major agencies which certify food as kosher, or kosher for Passover, do not have a special category for food which is "only kitniyot" and not chametz. Therefore, it is nearly impossible for the typical consumer to tell conclusively if an item is kitniyot or would be considered chametz because of some hidden ingredients or manufacturing process. Thus, those who would eat kitniyot—the sick, sephardim, or others who could take advantage of the special category known as kitniyot—are largely out of luck and must treat any processed items without full certification as possibly full fledged chametz
#derivatives of kitniyot
:#*There is one product called "quinoa" (pronounced "kin-O-ah," or keen-WA) that is the subject of much discussion. Although quinoa resembles a grain, it is technically in the "goose foot" family, which includes sugar beets and beet root. As such, some rabbis (for example, Rabbi Heinemann of Star-K) permit its use even for Ashkenazim on Passover, while other rabbis do not.

Holidays

2009-11-02T20:53:31Z

HachamR:

#Rosh Hashana
#Yom Kippur
#Sukkot
#Chanuka
#Purim
#Pesach
## kitniyot[[kitniyot]]
#Shavuot

Holidays

2009-11-02T20:52:22Z

HachamR: Created page with '#Rosh Hashana #Yom Kippur #Sukkot #Chanuka #Purim #Pesach #Shavuot'

#Rosh Hashana
#Yom Kippur
#Sukkot
#Chanuka
#Purim
#Pesach
#Shavuot